היום חשתבי על כמה שמזמן לא כתבתי בבלוג. ואו הו יש המון חדש. אני תוהה אם זה קשור לכתבה שנתקלתי בה, על אישה מכורה לעדכון מצבי הסטטוס שלה ("טוויט" באתר טוויטר) ועדכנה את הבלוג כשהתינוק שלה טבע בבריכה (להגנתה, היא עשתה את זה אחרי שצוות ההצלה הגיע ושלח אותו לטיפול נמרץ, שזו הגנה די טובה לדעתי).
על כל פנים, ממש מזמן לא התראינו ואני תוהה אם בכלל נשארו קוראים בישראבלוג.
יש לי המון סיפורים פרובוקטיביים יותר וגם כאלה שפחות שאולי אמצא זמן / רצון לכתוב עליהם בבלוג.
כרגע אני רוצה לשתף אתכם בכמה משפטים קצרים על מערכת היחסים האחרונה שלי וכמה מחשבות שעולות לי בעקבותיה:
אני והחבר יוצאים כבר חצי שנה.
חצי שנה זה הרבה זמן, ומהניסיון הדל שיש לי במערכות יחסים ארוכות, שמתי לב שחצי שנה זו תקופת זמן קריטית, משהו דרמטי חייב לקרות אחרי חצי שנה, אם זה פרידה, או גילוי של פרטי מידע דרמטיים שמשנים את מערכת היחסים, או בעצם כל מעבר דרמטי שאומר "כדור הארץ כבר עבר חצי סיבוב מסביב לשמש בזמן שאנחנו יוצאים, סימן שצריך לבחון את מערכת היחסים הזו".
אז אנחנו עברנו חצי שנה בלי לריב פעם אחת. ולאחרונה אנחנו מפתחים דיונים עמוקים יותר ויותר כלפי הצד הנפשי שלנו (ושנינו עוברים תקופה לא פשוטה בחיים).
יצא לי לבכות פעמיים בעקבות מחשבות עליו. וכל פעם, יום אחרי, הבנתי שטעיתי בגדול במחשבות הסתמיות שלי (מה נקרא "אוכלת סרטים") ואין בעיות בגן עדן. בינתיים.
היום הוא התקשר אלי (הוא לא מתקשר אלי הרבה, אז זה מיוחד) ובשיחה שלנו התלוננתי על המרחק, אך על כך שידענו מראש שתהיה לנו את הבעיה של קשר בשלט רחוק.
אמרתי לו "אולי אני אעבור לעיר שלך? אני חושבת על זה מדי פעם", הוא הודה שזה מחמיא לו, למרות שהוא יודע שאני מפתחת לעצמי חיים במקום החדש שלי, שנינו אמרנו - עוד נגור קרוב אחד לשני מתישהו. שאלתי אותו אם הוא מפנטז על זה מדי פעם ועד כמה קרוב?
הא אמר, שהוא מפנטז על זה לפעמים, ומאוד קרוב.
וכן, גם אני.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
