עוד יומן רשת ייחודי

טוב, מאז שנכתב הפוסט הקודם, יצא לי להתבחבש עם עצמי. אמנם, לפי הקצב בו הדברים זזים ולפי מה שקורה בשטח או בתיאוריה, יש לי תחושה שהשותף שלי לא יעזוב כל כך מהר את הבית, אפילו, ישאר עד סוף החוזה, מסיבותיו שלו (שלפי דעתי כוללות עצלות למצוא בית חלופי, המחיר האטרקטיבי של הדירה שלנו, והעובדה שאני לא מלוכלכת כמו שהוא כל הזמן אומר שאני).

ובכל זאת, הוא טוען שהוא עוזב ולא יודע מתי, אני פתחתי קבוצה בפייסבוק שיעזרו לי למצוא שותף אחר, אך לא מקדמת את העניינים, וגם דיברתי (אני ואתם, וגם אני והחבר שלי) על האפשרות לגור ביחד כשהסמסטר הנוכחי יגמר.

הנקודה האחרונה מחזירה אותנו לתחילת הפסקה הקודמת. אז אכן התבחבשתי במחשבות, האם אני אוהבת אותו או האם אני רק אוהבת שהוא אוהב אותי? האם אני מוכנה לראות אותו כל יום, להתעורר איתו כל יום, לא לישון באלכסון (לאחרונה התחלתי לעשות את זה יותר ויותר בימי חול), לא להפריע לו כשהוא לומד, ו.. הממ לא לארח אף אחד אחר במיטה שלי כשצריך. (מצד שני, אם הוא יגור איתי בלי שותפים, אולי תהיה מיטה מיותרת בחדר השני). 

המחשבות התחלשו והתחזקו במהלך השבועות האחרונים לסירוגין, ולמרות שאני לא מדברת איתו כל יום בטלפון, אני מרגישה שאנחנו כן זוג. יש עליות וירידות ממש קטנות, יש תמיכה הדדית, יש רצון להחשף באופן הדדי, יש הנאה מהמגע והצליל אחד של השניה...

אז כמו כולם, אני חושבת שקשה לחשוב במונחים של "נצח" או אפילו "שנים / חודשים" קדימה.

ובכל זאת, הנה לכם מחשבה אולי קצת יותר מידי לעתיד:

כבר שנים שאני רוצה לשנות את השם שלי באופן רשמי בתעודת הזהות (להוסיף אות), הלכתי היום למשרד הפנים, כדי להחליף כתובת בת.ז וגם לקנות דרכון חדש (למרות שבסוף לא עשיתי את זה), גם לא שינתי את השם, כי אם משנים את השם, אי אפשר לעשות זאת שוב, אלא באישור מיוחד, אחרי 7 שנים.

אני לא בטוחה אם משנים שם פרטי אז גם אי אפשר לשנות שם משפחה, ובכל זאת, אמרתי לעצמי "מה זה הטופס הזה? הוא כמו לשבת בפינה, הם בעצם אומרים לי שאני לא אתחתן 7 שנים עכשיו?", אז עזבתי את משרד הפנים, כשבידי רק שליש מהמטלות שהצבתי לעצמי כשכנסתי לשם, וזה רק באשמתי באופן מפתיע.

אז מה זה אומר עלי?

והאם אסע לחו"ל בחול המועד פסח?