כשסיימתי את התיכון היה לי נדמה שיש מעט מקצועות שיכולים להתאים לי בעתיד. הלכתי לשנת השירות וכשיצאתי ממנה הרגשתי שהיעוד שלי הוא עבודה סוציאלית, או אולי מורה לאמנות.
כשסיימתי את השירות הלאומי, התחלתי בין שאר עיסוקיי, לעבוד במחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית. העבודה הזו, כמעט מהרגע הראשון, דיכאה לי את הצורה, ותכלס, גם לעובדת הסוציאלית שעבדתי בצמוד לה, רק שהיא ניסתה להסתיר את העובדה הזו (ובשלב מסוים לא הצליחה יותר), העבודה שם, למרות האנשים הטובים שעובדים בה, גרמה לי לחשוב שהסזיפיות הזו, היא לא היעוד שלי. (אגב, אני מקווה לסיים לעבוד שם בשבועיים הקרובים).
הציעו לי להצטרף לקורס הכוונה מקצועית, בתור "משתחררת" הדבר אפילו לא הכביד על הכיס יותר מידי.
הקורס בחלקו הרגיש משמעותי. כתבתי את כל הרעיונות האפשריים שעלו תוך כדי הקורס הקצר הזה, פסלתי את כולם והרגשתי שנשארתי עם היעוד שלי: מורה לאמנות.
באמת, יש בי רצון חזק לחנך את דור העתיד (לא דווקא כילדי הביולוגים). אני חושבת שלימודי אמנות הם במהותם חצי טיפוליים, תחום שהבנתם שמושך אותי יחד עם העבודה הסוציאלית. לא שכחתי את משכורות הרעב של המורים ודברים גרועים מכך, אך אני מצליחה להשכיח זאת מעיני ולהזכר גם בתנאים הטובים של מערכת החינוך.
עם תחושת שליחות, הלכתי לראיון במדרשה בבית ברל, למרות שהציונים לא מתאימים, הרגשתי שאני מסוגלת להכל. יש לי תיק עבודות יחסית מרשים ואין סיבה שלא יקבלו אותי על תנאי למסגרת המכינה שלהם.
כנראה שטעיתי. בעצם לא טעיתי, הראיון הלך לא טוב במיוחד, הם הודיעו לי שאני יכולה לבוא לראיון נוסף, והוא יהיה בשבוע הבא.
נסיונות עצבניים להכין עוד עבודות לתיק וכעבודת בית, מחשבה על מערכת שעות אינסופית הכוללת קורס פסיכומטרי ולימודי תואר ביחד (גם אם אלו "רק" קורסי החובה), כשהמכללה רחוקה שעה נסיעה מביתי. המחשבה על הנסיעה הזו עם עבודות אמנות, לפני הזריחה כדי להמנע מפקקים, בגשם ובחום, גרמה לי לעצור ולחשוב...
אני מסוגלת לעמוד בהצבת משמעת של כיתה (כמורה)?
מעניין אותי תולדות האמנות מספיק כדי להתמקצע בהם ולהסביר אותם שנה אחר שנה לתלמידים?
אני רוצה להיות מורה?
אני רוצה להיות "אמנית"? מקצוע שללא הוראה צריך להיות בו שאפתן ברמות הסטריות כדי להצליח..
פתחתי שוב את החוברת אותה קיבלתי בסוף קורס ההכוונה המקצועית. מן "דפי זהב" של מוסדות לימוד, הכוללים הסבר על המקצוע, מה עושים איתו אח"כ וכולי.
שוב רשמתי את כל המקצועות שאולי יתאימו לי. את חלקם הנחתי תחת קטגוריית "מעניין ללמוד מתישהו" ואת רובם תחת "העדפה 1 / 2".
יצא שאני מתלבטת בין:
5 תחומים ללימודים: תקשורת חזותית / גרפיקה + עיצוב אתרים + אנימציה + מולטימציה + שיווק ופרסום / הוראה-חינוך/ עבודה סוציאלית / תרפיה
1 תחום לעבודה זמנית: ניהול משרד (מזכירה)
מתוכם אפשר להתמקצע ב-
3 מקצועות עם תואר: תקשורת חזותית (עם או בלי הוראה של התחום) / עבודה סוציאלית
5 מקצועות שדורשים רק תעודה: תקשורת חזותית (ברמה פחות טובה) / עיצוב לפרסומות / עיצוב - בניית אתרים / טיפול בעזרת בע"ח או אמנויות (בחלק מהמקרים דורש תואר 2) / מזכירה
ואת כל אלו אפשר ללמוד ב-
24 מקומות (שמתאימים לצרכים שלי) - ע"ע הלוגואים למטה.
אמא שלי ראתה את הרשימה ואמרה: "חשבתי שאני התלבטתי הרבה"... אני מתארת לעצמי שהסיבה לכך היא הרחבת האפשרויות. בעיקר בתחומים שמעניינים אותי כרגע.
התהיות שלי הרגע מתחלקות בין התהיות הזהות ללימודים בבית ברל - האם עבודה מתאימה לי? האם המקום לא רחוק מידי?
[במיוחד עכשיו כשחתמתי לעוד שנה בדירתי המקסימה עם החבר המקסים]
וספציפית לגבי שנה הבאה, שהיא למעשה בעוד חודש, מה אני אעשה עם עצמי? אתם רואים את רמת ההתלבטות שלי, אני בספק אם אוכל להתחיל ללמוד השנה.
לאט לאט אני מגבשת את עצמי על נושאים מסוימים, אך עדיין מעדיפה לשמור אותם על הדף מסיבה לא ברורה.
מה אעשה?
לאן אפנה?
מי אני?
שאלות כאלו ואחרות מציפות אותי לאחרונה, בדיוק בזמן בו אני צריכה לעשות דברים אחרים.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
