מאז שהייתי באודישן לאח הגדול
מבלי לדעת כלום על התוכנית, אני חושבת מדי פעם איך הייתי מרגישה אם הייתי שם ועל
תקן מה.
אף לא פרק אחד ראיתי מהעונה
הראשונה והמצב הי ממשיך כך לולא החבר שלי היה מכור.
בעקבות המגורים המשותפים שלנו,
מצאתי את עצמי צופה כבר בכל פרק שהיה בעונה האחרונה.
העובדה שאחד המועמדים היה
בכיתה עם חברה טובה שלי גם הוסיפה לעניין השעשוע.
גרתי בשלוש קומונות ודירת
שותפים אחת. אין ספק שרוב הסיטואציות שנוצרות שם דומות ואף זהות. נכון, הם לא
הגיעו לשם כדי לעבוד יחד וליצור עולם יותר טוב כרוב הקומונות הקיימות שאני מכירה, ועם
זאת, החיכוכים, האינטריגות, האהבות והטמטום המשוטף, תכלס, אותו הדבר.
אני מאמינה שעל פי נסיון החיים
שלי, הייתי מסתדרת שם במידה כלשהי. מבת יחידה ילדת מפתח, למגורים משותפים עם 11
איש. אני חושבת שעם הזמן למדתי גם לתקשר ולהבין אנשים שמגיעים מרקע אחר לגמרי
משלי. לפעמים זה מפתיע אותי שאני מצליחה, לעומת פעם.
חשיפה מול מצלמת? "בין דר דאן ד'אט"... אם זה פה בבלוג ובחיים מעבר.
נראה שאפילו בעונה הזו, יש כמה אנשים שהייתי
מצליחה לתקשר איתם יפה. אנשים שיש להם מה להגיד על העולם.
הייתי רוצה להתמיין לשם על תקן
"ההיפית השמאלנית". כל כך קל לדמיין את זה:
מתעקשת לבנות קומפוסטר בחצר,
כועסת על מי שזרק את האוכל לפח, לא מיין פסולת, השאירו לרגע את המים זורמים, ועוד
ועוד דברים שאפשר להיות מלו דרמטית לגביהם.
אני אהיה חמודה, קופצנית, חשופה,
דוגרית. אפתח דיונים על צמחונות במטבח, אפילו שאני לא צמחונית, ואדבר על זכויות
אדם, כלכלה ועוד. אני אומר כל הזמן שאני מתגעגעת לנירצ'יקון שלי (!), אספר על
חוויותי כמודל עירום ויאהבו את זה.
דיירים וצופים לא ירצו שאלך.
ינסו להתחיל איתי, בטח יהיה מתח מיני, אבל זה כמובן רק לצורך רייטינג, אני של
נירצ'יקון.
המערכת בטח תתן משימת תקציב:
יביאו מספר אנשים שכל אחד קשור למועמדים בדרך שהם לא יודעים איך, צריך לגלות איך
הם קשורים, וברגע שהם ילכו, אני אגלה שאחד האנשים האלו היה אבא שלי.
איזה שוס. סערה של תקשורת תקום
מפסיכולוגים שמתמחים במשפחות חד הוריות. הורים נוטשים יהרהרו על מעשיהם.
ארגוני זכויות, ארגונים ירוקים
ואנשים נחמדים בכל הארץ יתמכו בי.
הביקורת תאמר שאני לא מבינה
שום דבר מהנושאים שאני מעלה, אך זה רק
יוסיף אש למדורה.
ברור שאני דמות צבעונית מספיק
כדי להיות שם. כל מי שמכיר אותי או פגש אותי ליותר מכמה שעות יגיד שאני בן אדם
מיוחד.
ובכל זאת, אני לא באמת רוצה
להיות שם. אני מעדיפה להתכרבל בלילות עם ניר. אמא שלי תשנא את זה שאהיה בריאלטי.
והכי תכלס, לא בא לי שיזהו אותי כל הזמן ברחוב.