אני ממש שמחה שעברתי לצפון. אני לא אומרת את זה בתור נימוס כלפי הצפון, אלא שבאמת, אני ממש שמחה שעברתי לצפון. נעים פה, יפה פה, רגוע פה. עזבו צפון, אני ממש שמחה שעברתי לקרית טבעון. המקום הזה הוא עולם אחר, עיר צעצוע. כמעט בכל יום שאני יוצאת מהבית, אני מרגישה כאילו אני נמצאת במודל מוקטן של עיר, מן עיר צעצוע, מתחשק לי להרים את המכוניות ולהתחיל להסיע אותן בין הרחובות.
הכל ירוק, אנשים מחייכים, צבעוני, אפילו מן תחושת "רטרו" אופנתית יש בכל דבר פה.
אני עובדת בחנות צעצועים אנרופוסיפית, חצי מהאנשים שנכנסים אומרים שהחנות מרגיעה אותם. יחסית לעבודה בקניון, זו עבודה כל כך רגועה. ילדים קטנים נכנסים ומשחקים, הורים מתלהבים מהצעצועים היפים מעץ וצמר. המוכרות שאני עובדת איתן, חבורה של בנות יפות נפש (במובן הטוב), חמודות.
החנות נותנת לי השראה להכין בובות ודברים לילדים :)
הדברים הרבה יותר משפחתיים בטבעון. מרגיש כמו מקום טוב להתחיל בו משפחה.
החבר שלי מתוק ומקסים, אני מרגישה שהוא פרח שהגורל נתן לי במתנה.
ובכלל, אני מרגישה נפלא עכשיו כשהגיע האביב. אני נשבעת שאני יכולה להריח את ההורמונים החושניים באויר.
לפעמים אני עצבנית וחושבת שהעבודה לא מתאימה לי ושאני לא מוצלחת בדברים, ולפעמים ממש לא.
עכשיו למשל לא.
וחוץ מזה, אני חייבת לסיים ש"ב ואין לי מצלמה ואין לי אביזרים.