וואו, איך ידעתי שאני ארגיש כ"כ מתומטמת? הציפיות שלי עלו את הגבול של הנכון.
באמת מסתבר שאני כלי משחק בזמן האחרון. אולי זה רק בראש שלי, אל זה ממש מרגיש ככה.
כמו שאמרתי כבר בפוסט הקודם, או בתגובה, לא משנה שאיפה -
עכשיו אחרי שאנשים איתי, הם מבינים כמה שהם לא טיפוס של סטוצים ושהם רוצים משהו רציני, אה כן, כמובן שכחתי להגיד: עם מישהי אחרת. כי מה פתאום להיות איתי בקשר רציני? אפילו ששום דבר (פאקינג שום דבר) לא מפריע.
אולי זו המשיכה הזו לאנשים שיש להם חברה ואז כשהם נפרדים ממנה אני אפילו יותר מנסה להשיג אותם ואז הם נכנסים לתקופה של חוסר רצינות ופתאום חוזרים לכן רצינות. לדעתי צריך לעשות על זה עבודת מחקר.
עכשיו תומר התקשר אלי. ממש הרגע.
דיבר איתי על כמה שהוא הרגיש מוזר
הוא דיבר על זה שהוא עצר את זה כי הוא הרגיש שהוא לא טיפוס של סטוצים וגם שזה לא היה לו נעים.. בלה בלה בלה.. ולמה אני לא הערתי את זה ממש?
כאילו מה? לי אסור לרצות אותו? לו מותר לגעת בי כל הזמן ואני זו שצריכה לצעוק עליו יותר חזק שיפסיק? אז מה אם הייתי מבולבלת.
כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?
האם ה"לא" הוא "לא" -
ובאמת אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת"
או שה"לא" הוא רק "עוד לא"
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".
[הייתי כותבת את כל השיר, דווקא יותר מתאים, אבל הוא יחסית ארוך מאוד]
נראה לי שהשיר הזה קצת מספר את הסיפור שלי גם בלי קשר להיום לפנות בוקר.
אז שוב, אני מרגישה נורא ניסיונית.
והיה כייף לדבר איתו. וגם באותו הזמן, מרגיש כמו בזבוז זמן משונה נורא ומביך טיפה.
כי ממני, הוא לא רוצה כלום.
ואני? אני מבולבלת עד עמקי נשמתי.
אולי אני סתם אישה כמו כולן, כמו כל הסטיגמות שנשים רוצות בן זוג וגברים רוצים רק מין מזדמן (אפילו שהוא הוכיח את ההפך - שהוא לא רוצה רק מין). אני שונאת את הסטיגמות האלו. אבל אני מרגישה שאני צריכה לפעול בשביל עצמי ובעצמי אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות.
העצה הטובה שקיבלתי לעצמי זה להפסיק לצחוק על כמה שאני זולה, כי אנשים מסתבר לוקחים את זה ברצינות.
אבל אני לא יודעת מה לעשות.
כי אני רוצה. אני לא יכולה להגיד שאני לא רוצה בכלל ואז אני ארגיש גם קצת מבוזבזת.
ומצד שני אני רוצה דברים איטיים.
שלמען האמת את זה עוד ניסיתי עם רועי, וזה .... כמו שאולי אתם יודעים, מה יצא מזה? שהוא לא רוצה משהו רציני.
מה? מה יצא איתי?
מתי אני אתנהג כמו שצריך בזמן הנכון עם בן האדם הנכון? או שאולי אין כזה דבר בכלל.
בינתיים, אני מעבירה את הזמן.
בברכת "בלעעע" או "ערב נעים, אוהבת אתכם", (תבחרו) , Songi
אשמח לתגובה (#פרצוף מגלגל עיניים).