עוד יומן רשת ייחודי

אני חושבת שאחרי שכתבתי את הפוסט האחרון הרגשתי קצת הקלה. אולי אני לא באמת מתאהבת. זו סתם אובססיה טיפשית. למרות שאין לי מושג מה הולך איתי.

אז אחרי שבוע שהוא לא התקשר אלי, הוא מתקשר ומספר שהוא הולך לארוחה משפחתית בערב ובלה (כרגיל), מספר שהוא עייף ורוצה ללכת לישון. אחרי שהוא מספר עוד משהו הוא שואל אם אני רוצה גם להצטרף ולישון איתו.

"מתי אתה מתכוון לישון?" שאלתי, הוא אמר, שבערך בין 20:00 ל22:00 ואני חושבת לעצמי "כן, עלק לישון שעתיים".  החלטתי כבר לפני כן שאני לא רוצה סתם לעשות מה שהוא רוצה. 

לכן, אמרתי לו שאני עסוקה ושאני לא יכולה לבוא אליו היום. אז בקול קצת מאוכזב הוא סיים את השיחה.

 "אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות".

היום התעוררתי ב4 בבוקר והגעתי ליפו ב5:30, חילקתי לילדים בגן מדליות עם שוקולד ושתיתי שוקו עם אנשים מהכיתה שלי והמשפחה שלהם. היה נחמד. 

העתודאים (ט'ניקים וי'ניקים) מוזרים. כלומר, הם אחלה. אבל, מוזרים. כל אחד והמוזריות שלו. ומעצבן אותי שהם לא מגיעים לדברים. חלק לפחות אומרים שהם לא יגיעו. יש כמה שאני פשוט לעולם לא תופסת בטלפון.  ואני לא יודעת מה קורה עם הסניף שלי. אני לא יודעת מה אנה יכולה לקחת על עצמה ומה לא. (בקטע של "אם היא תקח את Y היא תוכל לקחת רק את זה ולא לנסות שוב להיות יו"ר ולהתמוטת?") ואין לי מושג איך נעשה גיוסים. ויש לנו שם חדש בצורה אולי רשמית: ניצו"ץ: נתינה, יוזמה וציונות צעירה. פיכסה. אבל נחיה עם זה.

ו.. צריך לפתוח וועדת חקירה על מה שקורה ברמת השרון. מה זה כל המוות הזה???? יש איזו קרינה שהופכת את האנשים להיות דיכאוניים או משהו באזור הזה? לא מספיק שיש שם פריקונים מרוקי? (סתם , סתם).

אה ו - אם מישהו יכל להגיד לי מה זה "שוק פיות", אני מאוד אשמח.  זה קצת שיגע אותי מאז שדודו הזכיר את זה אתמול.

ברקע: הולכת בשקט - המכשפות יום טוב לכולכם!