כמעט בכל רגע נתון הלכנו והוא החזיק לי את היד. גם כשהוא נסע במכונית הוא נתן לי את היד שלו מידי פעם. הצורה הקלילה שבה הוא פשוט מחזיק לי את היד כשאנחנו עומדים זה ליד זו, כל כך תמים.. היה לי אפילו מוזר, הדרך הזו שבכזו פשטות פשוט החזיק לי את היד. מזמן גבר לא בא פשוט והחזיק לי את היד. ואנחנו אפילו לא זוג. ככה שזה היה באמת, ובפשטות, כייף. מצחיק קצת. סתם, נחמד. ובאופן כללי, עבר זמן נחמד (לחוץ כרגיל, אבל נחמד).
קיבלתי טלפון משונה מח'ניקית שקיבלה בדרך מסתורית (דרך ה"רכז של נוער לנוער" שלא קוראים לו שי) את הטלפון שלי ששאלה אותי מה זה נוער לנוער ומתי יש פעולות.
אחרי יום ארוך, בו אני רציתי ללכת לפעילות של מגמה ירוקה בצפון ת"א (מעוז אביב).
נכון שזה נשמע נורא לא אמין שיקחו שעה ו45 דק' להגיע מגבעתיים לת"א? אני אציין קודם שאני נסעתי ביחד עם הכלבה שלי (היי, גם לכלבים זה היה בחינם).
בחיי, כמה אנשים מנסים להדחס לאוטובוס??!!?!? מה כל כך דחוף לכם לחסוך 5.20 ש"ח??!?!?.
אומנם אחרתי ב30 דק' אולי יותר, אבל אמרתי לעצמי שאם כבר אני נסעתי עד לשם, אז שאני גם אגיע, הייתי במרחק כמה צעדים מהשער של ביה"ס שאליו הייתי אמורה להגיע, כשפתאום אני רואה אוטובוס לבן עם בלונים ומקושקש קצת נוסע לכיוון שלי. גרר, מעצבן.
יש לא מעט דברים לעשות (בעיקר ש"ב, במתמטיקה זה ממש באסה כי אני לא מוצאת את הספר מאז תחילת השנה).
ישיבה היום עם אנה ושני, בה נבנה מיונים לוועדת כנסניפי :-)
יום טוב לכולכם! בהצלחה במה שלא תעשו.
ברקע: ים המלח - ברי סחרוף