ה20.6.06 , יום אחרון רשמי ללימודים תחת המוסד "בית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו" הלא הוא התיכון שלי.
זהו זה, 12 שנות לימוד עברו להן.
בקרוב פוסט מסכם.
אבל בינתיים, אספר רק על היום הזה.
טוב , בעצם על הבוקר של אותו היום לא בא לי לספר. הוא היה עצבני מידי בסידורים של טקס הסיום והיום האחרון של הלימודים מאוד השפיע על ענבל ובכלל על אנשים (אבל עם ענבל דיברתי הכי הרבה על זה, לפחות באופן יחסי).
אני לא ממש הרגשתי "זה היום האחרון של הלימודים ומחר אני אמות" ובגלל זה לא הייתי הסטרית, כמו.. כל שאר הכיתה בערך (כל אחד היה עצבני מהסיבה שלו). בסופו של דבר גם אני הייתי עצבנית על הכיתה, אבל זה לא היה קשור להיום.
הממ בסוף כן כתבי על הבוקר.
אז למרות שבדרך מביה"ס הביתה ענבל הציעה לי לצאת ואמרתי לה לא היא אמרה לי לא כששאלתי אותה אח"כ אם היא רוצה ללכת להופעה.
חבל.
מוזר, כשחזרתי הביתה קיבלתי אי מייל שמודיע על הופעה בקולטורה ומייד אח"כ קיבלתי טלפון מנמרוד שהזמין אותי להופעה בגדה השמאלית.
החלטתי שמכיוון שההזמנה של נמרוד הייתה אישית וההזמנה באי מייל לא הייתה ממש אישית, אז אני אבוא להופעה בגדה השמאלית. שאגב הייתה בחסות בנק"י (איך אחרת?) שעשו מיני עצרת למען משכורת שווה לנוער (לבטל את ההבדל בין שכר המינימום לנוער ושכל העובדים יקבלו את אותו השכר). שיהיה.
אז אחרי יום מעייף, הלכתי לבד (הזמנתי את שני אבל היא לא אוהבת מוסיקה כזו).
הנה כמה תמונות.
אגב, אני חשבתי שצלמתי יותר תמונות ממה שבאמת צילמתי כי היו הרבה פלאשים והרגשתי שאני מצלמת הרבה מידי ומפריעה לאנשים עם זה. אני צריכה לצאת מההרגשה הזו.
בקיצור, יצאו תמונות לא משהו, אבל ... תתמודדו, אני לא צלמת משהו, והמצלמה שלי שווה למצלמת איטנרט רק שהיא לוקחת יותר בטרייה.
אה שכחתי לכתוב:
כנשכנסתי לחדר התפלאתי לראות משהו מוזר: על הבמה הייתה להקת בית הספר שלי!!
היא לא להקת בית הספר בצורה רשמית, אבל הסולן, הגיטריסט והמתופפת הם מביה"ס שלי והם מופיעים באירועים של ביה"ס באופן קבוע (רק עם בסיסטים אחרים) אז.. זה די הופך אותם ללהקת בי"ס.
הם ניגנו יפה, ונמרוד (עודי) די הצחיק אותי עם השטויות על הבמה
.. הייתה הופעה טובה, חבל שאף אחד לא רקד.
אני ונמרוד (לא עודי) ניסינו לרקוד , אבל לרקוד איתי, במיוחד כשאף אחד לא רוקד מסביב, זה לא רעיון טוב, או לפחות = זה לא מתמשך להרבה זמן כי אני נהיית מובכת והתנועות שלי לא מותאמות למי שאני רוקדת איתו. או במילים אחרות: אני פרטנרית גרועה לריקוד!
תמונה מרחוק של הלהקה מנגנת. ואורי בצד. שימו לב לכותרת היפה ברקע. בהתחלה הייתי בטוחה שזה גרפיטי.
עוד תמונה של הלהקה
*תנו כבוד ל: נמרוד.פ, רעות ומיכאל. 
כמה אנשים... בעיקר הורים של הלהקה
למרות ש.. אולי הם לא בתמונה? חשוך פה, אני לא יודעת.
המחשב שלי ממש ממש ממש חשוך, אז אני רואה בתמונה הזו רק חושך, אבל אני די בטוחה שזה נמרוד.
פראג, נראתה נחמד כשהיא מצלמת
עוד אנשים
שתי תמונות של אריאל. הוא נראה מאוד מסונוור בתמונה הראשונה, ואם לא מסונוור, אז משהו אחר ומצחיק. כבר אמרתי שאני לא צלמת משהו?
אנשים בהחלט משעשעים יש שם
אבל מדברים הרבה.
לא שאני מתיימרת להגיד שאני לא מדברת הרבה, כמובן שלא!
אבל "הם" (כל השמאל הקיצוני) מזבלים את השכל על ימין ועל שמאל, על כל דבר הם מזבלים את השכל, זה מדהים.
והנה גם שני ציורים שציירתי, את הראשון אני יותר אוהבת.
חשבתי לצבוע אותם, אבל אין לי כוח.
והיום היו הקרנות של סרטי הגמר של מגמת הקופנוע בביה"ס שלי.
היה ממש טוב!
אפילו כיתה ט' עשו עבודה מאוד טובה לדעתי, מאוד מצחיקים. גם הדרמות הו טובות וגם הקומדיות. בחלקן אפילו היה הומור פרטי שהבנתי
אני גאה בעצמי.
כעת, אני עייפה וזקוקה למקלחת ולניקיון כללי של הבית.