עוד יומן רשת ייחודי

הקדמה לפוסט הזה:

 

* הפוסט הזה הוא בערך המשך של הפוסט הזה: "קצת סקס".

 

א. כבר כמה שנים שאני לא מצליחה להגיע לסיפוק מיני עם אנשים שאני נמצאת איתם. אני משארת שזה מחוסר באינטימיות, ופחדים מסוימים. השבוע הצלחתי.

 

ב. אני עכשיו עוברת תהליך עם הקומונה (שאני גרה בה, עם עוד 10 אנשים) בנוגע לביקורת. אומרים לי שאני לא מקבלת ביקורת כמו שצריך (נאטמת או מתעצבנת.. אומרים לי את זה גם מחוץ לקומונה), ובנוסף, גם אני לא ממש טובה בלהגיד לאנשים מה אני הייתי רוצה שהם יעשו בשביל שיהיה יותר טוב. לא כשזה קשור לרגשות בכל מקרה.

 

ג. הכרתי מישהו בזמן האחרון, שאל תשאלו אותי אם יש לזה עתיד או אין, כי כרגע הכל סימן שאלה גדול מבחינתי, אבל עד עכשיו מאוד נהנתי איתו, אפילו שהמפגשים שלנו עד כה היו מיניים. הצלחתי להגיע איתו למצבים פסיכולוגים שאני אפרט עליהם בפוסט הזה.

 

ד. אתמול נסעתי אליו ונשארתי ללילה. שכבנו כמה וכמה פעמים, במשך זמן ארוך.

הגעתי לכמה מסקנות לגבי עצמי, בעזרת ממצאים פיסים -  

אני בתהליך הפתחות כלפי אנשים אחרים. אני מצליחה להיות אינטימית, מצליחה להרגע כשנוגעים בי במקומות רגישים, מצליחה להשתחרר. לפחות בהתהליך.. להגיד לאנשים איך להתיחס אלי ואיך אני אמורה להתיחס אליהם (לתת ולקבל ביקורת).

יש תחומים בחיים שלי שאני יותר מקבלת ביקורת מאשר נותנת ויש ההפך, בד"כ אני לא אוהבת לתת ביקורת, אולי זה קשור לפחד שלי קבלה של אחת כזו.

אבל עם כל ה"פחדים" האלו, אני חושבת שאני באמת משתפרת.

זה טוב שאני לא מפחדת שאנשים יקחו ממני את השליטה במקומות הנכונים, להוריד ממני לחץ.

בד"כ אני מרגישה שכל מה שאני עושה בחיים זה להיות נתונה תחת השליטה של אנשים אחרים, בן אדם לא סמכותי שכמוני.. אבל אני צריכה לעשות הפרדה, איפה זה בסדר ואיפה זה לא. דבר שאני מנסה להתמודד איתו כל יום.

באותו הרגע, זה בטח נראה לו כמו משהו לא משמעותי במיוחד (אפילו שהוא כן ציין את זה), כשזה היה הרבה יותר חזק (מאשר הפעם הקודמת), הרגשתי ממש מהפך, הרגשתי שאני מתנתקת מהבעיות האלו שלי, שאני מתחילה דף חדש, ושטוב לי.

ככל שהערב עבר פחות ופחות כאב לי, עד שזה הגיע למצב שאולי בכלל לא כאב לי, לא שרף, לא כלום. זה הרגיש לי כאילו משהו השתנה בי, זה מאוד משמח אותי.

והוא, יש לו הרבה סבלנות והבנה.

יש לו גם יכולת להמשיך אפילו אם אצלו זה כבר עבר :) לא אצל כולם יש את זה, ממש לא אצל כולם.

בכלל, בן אדם נחמד.

על כל פנים, אני מרגישה קצת יותר טוב עם עצמי כרגע.

האם אני גם חוזרת להאמין באנשים?

אנקדוטות:

• איתו זו הפעם הראשונה שאני שוכבת בלי קונדום (עם גלולות כמובן).
• הוא ה7 שלי.  (וכן, אני זוכרת את השמות של כולם), גמרתי עם 3 מתוך ה7, אפילו 2 תלוי מה מחשיבים..
• הייתי שמחה לעוד מפגש.
• נפגשתי עם המשפחה שלו (חלקה), טיפה מביך, אבל היה סבבה.
• לא אמרתי לאמא שלי שהלכתי אליו (בכל מקרה הייתי אמורה לחזור הביתה בשישי בצהריים). גם בדיאבד יהיה מוזר להגיד את זה.
• כשאני ארגיש שאני מסוגלת להפתח יותר איתו, אולי אגשים איתו גם כמה פנטזיות.