עוד יומן רשת ייחודי

לא, לא אכלתי מקדונלד'ס..

בזמן האחרון אני מאוד רגישה לנושא השיער שלי, יצא לי להתווכח על זה הרבה פעמים בשבוע האחרון עם אנשים שונים.

 לפי ההשארות שלי, הכל התחיל כשלפני פחות מחודש, באתי למרפאה לבקש מרשם ל"אנדוקור", שאגב, אף אחד לא יודע מה זה, אז אל תכעסו על עצמכם אם אתם לא יודעים. המחשב שלהם קרס. היום שוב באתי, המדפסת קרסה.. בקיצור לא לקחתי את האנדוקור החודש ויש לי הרגשה שזה משפיע.

*אנדוקור = הורמון שמשפיע על שיעור היתר.

אחרי שילדות בכיתה ו' צחקו על השיער שלי (טוב, הן יותר צחקו על זה שאין לי חזיה, אבל הן פגעו בי כשהן שאלו שוב ושוב אצל מי אני מסדרת גבות).

אחרי שילדה בכיתה ג' אמרה לי "יש לך גבות כמו של אבא שלי".

ואחרי ה"נאום" המעוצבן שלי מול ב' על כמה שאני מרגישה טוב עם עצמי כשאני שעירה ושלא צריך להוריד שיערות (אני די בטוחה שהבהלתי אותו).

אז זה לא שאני באמת חושבת שצריך להוריד שיערות.

ואם אני אצטט את עצמי היום -

אני : "איה!!"

אמא: "כואב להיות יפה".

אני: "מי החליט שזה יותר יפה?! *איה!"

טוב בקיצור, הורדתי שיערות בשעווה, ואני לא גאה בזה במיוחד.

חסר עכשיו רק לסדר גבות ו.. כולי.

אז זה לא שאני חושבת שלהוריד שיער זה מוסרי. אבל.. טוב, זה לא היה כזה נורא.

אגב, רוב הזמן מה שהיה באמת כואב זה למרוח את השעווה ולא להוריד את השיער.

ואני חשבתי שלפגוע בעצמך בשביל מישהו אחר זה דבר שאמור לעבור אחרי גיל 15

בתכלס, זה ממש לא דומה לתמונה המקורית.