בערב חגגנו את יום ההולדת של אימי, בנמל תל אביב עם חברה שלה.
לאמא שלי הייתה תמונה די ברורה של משהו שהיא רצתה לאכול, כוויכול די פשוט: ואפל בלגי עם גלידה ופירות, אבל מסתבר שאף מסעה ובית קפה לא מגישים את זה בנמל!
אחרי שהלכנו את כל הנמל (היה די כיף), חזרנו אחורה לחנות גלידה פשוטה שם והזמנו ואפל בלגי עם 3 סוגי גלידה וקצפת, פאי תפוחים ומילקשייק (גלידת וויסקי ופחזניות, מאוד טעים). יצא מוצלח. היה בילוי נחמד וגם לא מאוד יקר.
אחרי שקראתי את הפוסט *הזה* (במידה והוא לא ימחק אותו ויפרסם מחדש, הוא נוטה לעשות את זה, וגם לא להגיב לתגובות, שזה גם מעצבן). חשבתי שאם כבר אני בנמל, אולי כדאי לראות על מה הוא מדבר.
בהתחלה חשבתי הוא דיבר על הפרויקט של "מגנום", כי הוא גם מדבר על פמיניזם (פמיניזם מאוד ממוסחר אפשר לומר), ואפילו יש שם מן ספר כזה של "ספר החזה הגדול" (נשמע טוב יותר באנגלית) והוא ספר די גדול וכבד עם המון תמונות חזה של נשים!
אח"כ, כשהלכתי משם די באכזבה, ראיתי ליד אחת המסעדות תערוכה שתואמת יותר לתיאור שהיה בפוסט הנ"ל.
השתדלתי למהר, כי אמא שלי חיכתה בחוץ בתור לבדוק אם במסעה יש את מה שרצינו להזמין. ולא רציתי לקרוא לה, קצת מביך לבחון ויברטורים ליד אמא וחברה שלה.
אני לא יודעת מתי התערוכה הזו נגמרת, או אם היא בכלל נגמרת בקרוב, אבל מה שיש שם זה תערוכה די מעניינת, אם היה שם דף עמדה לא ראיתי אותו.
הייתה שם עבודה שטיפה הזכירה לי את פרויקט הגמר שלי, פסל גוף של אישה שבנוי מכפפות גומי, מאוד התלהבתי (אף על פי שהעבודה לא ממש אסטטית).
הייתה חנות של צעצועי מין, לא שיש לי מושג אם יש הבדל בין חנות שמיועדת לגברים ולבין כזו לנשים, אבל זה בטח היה מיועד יותר לנשים..
הייתה שם תצוגה די מרשימה של מכשירים המיועדים לנשים.
מעניין, די מעניין.