עוד יומן רשת ייחודי

אתמול אני ונמרוד יצאנו לרחובות, להסתובב בין האופנעים ולחוש את אווירת החג (טוב, את זה לא הצלחנו לחוש בת"א, אבל בגבעתיים כן היה מגניב כרגיל).

הלכנו ביחד מדרך נמיר (פינת ארלוזורוב) עד לגשר שעל הירקון, המשכנו לפארק הירקון, לאבן גבירול, דרך פינסקר ובחזרה לדרך נמיר והביתה (שזה עוד 30 דק' הליכה). כן, סיבוב ענקי למי שלא מכיר את ת"א.

יצא לנו לדבר על מה שמפריע לו בי, מה שלי מפריע בו.. והיה לנו טוב ביחד. כשהיינו צריכים להפרד, לא רצינו.

הרגשתי קצת הקלה.

הוא אמר לי שבאמת מה שמפריע לו, זה שהוא עוד לא לגמרי ניתק את הרגשות שלו כלפי האקסית שלו.

אני אמרתי לו שזה גם מפריע לי בו. הזכרתי אותה מתישהו בשיחה לפני וכשהוא אמר לי שמוזר שהזכרתי אותה, אמרתי שבכל מקרה היא ברקע, אז למה לא לדבר עליה גם? משם זה התחיל.

גם התוודתי ואמרתי לו שהוא קצת יותר מידי מזכיר לי את האקס שלי (הוא גם מכיר אותו. הם טיפוסים די דומים, אפילו יש להם מבנה גוף דומה). ושהעובדה שהוא לא "גברי" כל כך, כן, היא מפריעה לי.  שזה גם משהו שהיה טיפה מאפיין של ליאור.

לא שאני רוצה להיות פרינססה מפונקת, אבל אני גם לא רןצה לקחת את תפקיד המגן האנושי. אני לא באה בכדי "להעצים" מישהו כשאני בקשר אינטימי איתו.

אפילו התוודתי בזה שמפריע לי, שהוא לא מסדר את השיער כמו שצריך (יעני שהוא לא משקיע בעצמו).

בקיצור, אמרתי לו את מה שרציתי.

הוא גם נפתח.

הביקורת הייתה בונה בעיקר.

היה טוב.

אני מתחילה לקלוט שיש לי חבר.

כמה זמן אנחנו יוצאים? חודש וחצי בערך? התחלה טובה 

נ.ב

גבעתיים תוססת ביום כיפור. אלוהים, כ-ו-ל-ם ברחובות, מאיפה צצו כל האנשים האלו?!

עריכה: היה לי משעמם, בכל זאת יום כיפור, אז הנה המסלול שעשיתי: