עוד יומן רשת ייחודי

הרשתי לעצמי להשאר עוד יום בבית.

יום ראשון הוא יום מיותר לחלוטין - שני שיעורים ברצף בהם כמעט ואין תרגול והמורה לא אוהבת שאנחנו מסתובבות כשהיא מדברת. מה שאומר - 90% מהשיעור, אני וטלי בודקות את ההסטוריה של ההודעות בטלפון בספסל האחורי. ב10% האחוזים הנותרים, אנחנו מסתובבות בין הילדים לבדוק למה הם לא עובדים (בד"כ רק 2 ילדים מתוך 15 עובדים, וגם הם לא באמת הבינו את המשימה).

כמה שעות אח"כ, יש מרכז למידה, וביום ראשון אין לי אף חניך שמגיע למרכז! (בימי שני מגיעים חלק וביום רביעי מגיעים כולם - יש להם מועדונית/ברנקו ווייס).

ואני חולה. אני מתעייפת ורוצה לשכב במיטה כל הזמן ואני בכלל לא מוציאה כמעט אנרגיה.

אבל יש בעיה: שכחתי את התרופות שלי (הגלולות והאנדוקור) בקומונה. כלומר 3 ימים ברצף שאני בלי ההורמונים הקבועים שאני לוקחת (חוץ מהאלטרוקסין שיש לי בבית). לעזאזל, יש לי כדורים ספייר למקרה כזה, אבל גם הם בתיק שהשארתי בקומונה! ממש חכם.

טוב, בכל מקרה לא היה סביר להניח שאני אנצל את השימוש בגלולות האלו בימים הקרובים. (המממ יש סליווסטר בקרוב, כמה חבל).

אם כבר מדברים : מה אעשה בסילווסטר?  יש הצעות? (למועדון מעניין, בלי ערסים מיותרים, זול).

נקודה מצחיקה לסיום - זוהי ההתכתבות ביני לבין שחר (האקונום - כלומר, אחראי על הקניות) היום:

אני: בוקר טוב. תחליף אותי בבקשה עם מישהו אחר בקניות. אני עדיין חולה.

שחר: מי זה?

אני: שירי.

שחר: זו אחריות שלך, תתאמי את זה עם מישהו אחר.

אני: מי לא הולך לקניות היום?

שחר: אני ודורי.

אני: אתה יכול בבקשה להחליף אותי בקניות?

איזה בזבוז של 5 הודעות SMS! הוא לא יכל להגיד לי "טוב, אני אחליף אותך / אני אשאל את דורי"?!

שיהיה לי לבריאות.