פברואר
מתחיל בשבוע קשה במיוחד: בעיות עם לימודי הנהיגה, פרויקט שלי אולי מתבטל ועוד.
(חוץ מפגישה עם אמא של חניכה שהלכה טוב מאוד).
מריבות של כמעט התמוטטות עצבים בקומונה. מרגישה ש"נשבר גב הגמל", ההשפלות בקומונה עברו שיא חדש. עד כדי שזה הגיע לאלימות, שיחת קומונה והרבה מתחים.
משהו די איום ונורא.
"אנה חשבה שמותר לה לבחור, וכך מן הסתם נשארה מאחור, אנה פתאום נבהלה. אנה לא גומרת..."
מרגישה שרוצה זוגיות רצינית.
מישהו מבית הספר שאני עובדת בו הודיע לי דרך המסנג'ר שילדים בשכבה שלו מצאו את הבלוג שלי.
הבלוג יהיה פרטי עד הודעה חדשה.
למרות זאת, מרגישה קצת מכורה לכתיבה בבלוג.
מרגישה שאני קצת מתאהבת במישהו שאני מתכתבת איתו כבר זמן רב. חבל שזה לא הדדי.
התחלתי עם מישהו שקשור לעבודה שלי. הוא גם בחור לא מובן. כנראה שגם בעולם הוירטואלי וגם ב"אמיתי" מערכות יחסים הם דבר מורכב ולא מובן.
קראתי את "מליון רסיסים קטנים", ספר שקיבלתי כמתנת יום הולדת מהקומונה. ספר לא רע.
מרץ
בזבזתי כמעט 100 ₪ על תחפושת לפורים. לא כל יום פורים (חבל דווקא).
1. קבעתי להפגש עם מישהו שאני מתכתבת איתו.
2. נפגשנו מאוחר אצלי בלילה. דיברנו שעות. ישנו קצת. היה מאוד כיף. מקווה שזה יוביל למקום מתמשך.
3. בפגישה השניה הוא נסע עד הקומונה כדי לראות אותי. כיף לי לשמוע את הסיפורים שלו, לא מצליחה לחשוב על סיפורים מעניינים לידו. סיפרתי לו על בעיה אינטימית שלי והוא הרגיע אותי בצורה רומנטית מאוד.
מישהי שילמה לי 200 ₪ כדי שאתן לה את מספר התור שלי לבחינת התיאוריה. בדיאבד, יכול להיות שהיה עדיף שלא הייתי לוקחת אותו. באותו הזמן זה נראה מאוד משתלם.
מכינה טבלת יאוש לסוף השנה. נשארו 47 ימי עבודה.
"בלי משמעות אין משמעת". הצלחתי להתחבר מאוד טוב למשפט הזה. המוטיבציה שקעה למקום שקשה למצוא. קשה להעביר סתם כך את הזמן. לעומת זאת, מכינה במקביל לכתיבה פעילויות למרכז הלמידה.
"בקצה גן העדן" – סרט מומלץ.