עוד יומן רשת ייחודי

אני ממש שמחה שעברתי לצפון. אני לא אומרת את זה בתור נימוס כלפי הצפון, אלא שבאמת, אני ממש שמחה שעברתי לצפון. נעים פה, יפה פה, רגוע פה. עזבו צפון, אני ממש שמחה שעברתי לקרית טבעון. המקום הזה הוא עולם אחר, עיר צעצוע. כמעט בכל יום שאני יוצאת מהבית, אני מרגישה כאילו אני נמצאת במודל מוקטן של עיר, מן עיר צעצוע, מתחשק לי להרים את המכוניות ולהתחיל להסיע אותן בין הרחובות. 

הכל ירוק, אנשים מחייכים, צבעוני, אפילו מן תחושת "רטרו" אופנתית יש בכל דבר פה. 

אני עובדת בחנות צעצועים אנרופוסיפית, חצי מהאנשים שנכנסים אומרים שהחנות מרגיעה אותם. יחסית לעבודה בקניון, זו עבודה כל כך רגועה. ילדים קטנים נכנסים ומשחקים, הורים מתלהבים מהצעצועים היפים מעץ וצמר. המוכרות שאני עובדת איתן, חבורה של בנות יפות נפש (במובן הטוב), חמודות. 

החנות נותנת לי השראה להכין בובות ודברים לילדים :)

הדברים הרבה יותר משפחתיים בטבעון. מרגיש כמו מקום טוב להתחיל בו משפחה.

החבר שלי מתוק ומקסים, אני מרגישה שהוא פרח שהגורל נתן לי במתנה.

ובכלל, אני מרגישה נפלא עכשיו כשהגיע האביב. אני נשבעת שאני יכולה להריח את ההורמונים החושניים באויר. 

לפעמים אני עצבנית וחושבת שהעבודה לא מתאימה לי ושאני לא מוצלחת בדברים, ולפעמים ממש לא. 

עכשיו למשל לא.

וחוץ מזה, אני חייבת לסיים ש"ב ואין לי מצלמה ואין לי אביזרים.

בימים האחרונים, אחרי שקראתי פוסט אקראי בבלוג של דוגי, חזר אלי רעיון שעלה לי מזמן, ועכשיו נראה לי ריאלי: לעצב, אולי לאייר, אלבום מוסיקה (דיסק + שירון) של שירים שבחרו בוגרים של תנועת הנוער שהייתי בה (נוער לנוער) לכבוד הטקס בו הם נפרדים מהתנועה ("מעגל בוגרים").

הטקס הזה בעבור חלק גדול מהאנשים, היה מאוד משמעותי. זו פרדה ממסגת מאוד אינטנסיבית שאותם בני נוער בחרו לקחת בה חלק. אף אחד לא אומר לך להיות שם, זה לא בית ספר, לא מקבלים כסף כדי להיות שם. זה מקום שבו מתפתחים ומכירים חברים.

במהלך הטקס, ב"מעגל", לכל בוגר ניתן זמן מסוים לדבר על מה שהוא ירצה (בד"כ מסכמים את הזמן בתנועה, או אומרים תודה לאנשים..) ולאחר מכן שרים שיר שהוא בחר מראש.

הטקס מאוד אמוציונלי, כפי שניתן להסיק, ולכן הרבה מהשירים נבחרו בקפידה. לרוב אלו יהיו שירים שמדברים על המסע שהיה בתנועה, תחושת הפרידה, סקרנות כלפי העתיד, חברות, ביקורת ואקטואליה..

ספציפית במעגל שאני הייתי בו היה שינוי מאוד רציני בתנועה (התנועה באופן רשמי נסגרה והתאחדה עם ארגון אחר). לכן הרבה מהשירים באותו מעגל היו פסימיים וביקורתיים.

אני בחורה מאוד נוסלגית, במיוחד כשמדובר בנוער לנוער. הייתי בטוחה שזה עבר לי, אבל כנראה שזה לא עובר בקלות רבה.

אז פרסמתי הודעה בקבוצת הפייסבוק והעניינים התחילו לרוץ. הייתה היענות מאוד יפה! נכון לעכשיו, אספתי 38 שירים ולכולם סיבות לבחירתם. אני לא חושבת שכולם מתאימים וגם אי אפשר להכין אלבום כזה. 

אגב, כמה שירים מקובל להכניס לדיסק אחד?

אולי אכין כמה דיסקים.

עוד משהו ששימח אותי, הוא הצעה שקיבלתי לשיתוף פעולה מעומתת חברז , שזו עמותה שמנציחה את שמו של רז מניץ, בוגר נוער לנוער, שנהרג בצבא. 

הם נפגשים פעמיים בשנה, פעם למעגל ידידות, ופעם לטיול. זה יכול להיות שיתוף פעולה מעולה.

מי יודע, אולי באמת אכין את זה. ואני חשבתי שזה יהיה משהו שיעסיק אותי בזמן שאני משתעממת בחופשת הסמסטר.

בהצלחה לי!

היי כולם, החלטתי במקום להפוך את הבלוג הזה לבלוג לימודים, לפתוח בלוג מיוחד לכבוד העבודות שלי.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=778625

אשמח אם תסתכלו ותגיבו, מקווה שיהיה מעניין. פחות על החיים, יותר על עיצוב.

שלום כולם, 

אם אתם יודעים, או שמע לא מעודכנים, הנני סטודנטית שנה א' בלימודי תקשורת חזותית.

מהי תקשורת חזותית? מבחינתי, העברת מסר (שזו למעשה תקשורת) בצורה חזותית (כל מה שקשור לפעולת העין). אם זה עיצוב גרפי לדפוס, או למסך.

החלטתי להפוך את הבלוג הזה, בין היתר, למן יומן מסע של לימודי, שיקחו לפי הצפי 4 שנים.

בהצלחה לעצמי

הנה התרגיל הראשון שהיה לנו בשיעור עיצוב בסיסי - סימטריה. 

סימטריה לרוחב, סימטריה לגובה, סימטריה באלכסון.

(אגב, המורה שומרת באופן פדנטי על הגשה של העבודות באופן מסודר, 3 ס"מ רווח לכל כיוון)

ציון: 81