עוד יומן רשת ייחודי

יום שבת גשום ואת במרפסת רואים משם את הים, ילדים משחקים תופסת. אני מכין קפה, את עדיין שותקת, רואים שלא ישנת, אז מה את אומרת?!
תגידי שחם, תגידי שקר, תגידי שאין בי שום דבר, תגידי שטוב, תגידי שרע, תגידי תלך וזה לא נורא!

[כאן יכול להכנס רימקס של Poker Face...

Can't read my, can't read my - No he can't read my poker face ]
הערב בא מוקדם ואת מתלבשת. הים כבר נעלם, ילדים הולכים בגשם. אני שואל לאן, לאן את הולכת? בחוץ הסערה, אז מה את אומרת?!

http://www.youtube.com/watch?v=4PuGHIPEmQA

דבר כבר!

אנחנו יוצאים כבר 4 חודשים ולא היה לנו את "הריב הראשון". שנינו כאלה וותרנים, לעצמנו ולאחרים מסתבר. דומים יותר מידי אחד לשני כנראה. אל תבינו אותי לא נכון, יש לזה יתרונות, אבל גם חסרונות לפעמים.

אני יודעת שעכשיו הוא מתחיל תקופה נורא לחוצה, אבל אין לי מושג איך לשפר לו את מצב רוח וככה זה מרגיש ששנינו במצב של חוסר התלהבות, נימנום כבד.

יש בי צורך לעניין אותו, לגרום לו להרגיש שכדאי לו להיות איתי, אבל אני לא מצליחה לומר לידו דברים מעניינים או לשאול אותו את השאלות הנכונות שיגרמו לו להגיד דברים מהלב (מדי פעם כן, אבל זה יוצא לא טבעי לדעתי).

שיגיד ביקורת עלי, שיצעק. ראיתי אותו שמח, ראיתי אותו משועמם, עייף, חושב, עוד לא ראיתי אותו כועס, עוד לא ראיתי אותו אומר מה הוא באמת רוצה (חוץ מלישון כשהוא ממש עייף, אני מדברת בכלליות).

אני כל הזמן רק מפחדת שהיחסים האלה יתפרקו בלי סיבה, עכשיו אני מפחדת שאני מגשימה נבואות.

חלמתי שהוא נפרד ממני בטלפון. סיפרתי לו את זה, והוא אמר בקול מנחם "אוי! אני מצטער, לא התכונתי!", ועדיין יום לא נעים התחיל.

חוץ מזה שהבעיה שדיברתי עליה כמה פוסטים קודם, עדיין קיימת ודי מעצבנת אותי.

צרות בגן עדן?

כיף לי איתו כשאנחנו לבד וכשאנחנו עם חברים שלי או שלו. אני אוהבת את המגע שלו ואוהבת את איך שהוא נראה. אנחנו לומדים ביחד על כל היתרונות והחסרונות אחד של השני. מנסים להשתפר ביחד. אני מספרת לו על העיסוקים המוזרים שלי ועל ההסטוריה המפוקפקת שלי, כל דבר בזמנו, והוא מקבל אותי כמו שאני, יפה וחכמה לטענתו. ואני חושבת שהוא חכם, אכפתי, עדין ויפה. גבר טוב.

כל פעם שאנחנו נפרדים עד לפעם הבאה, אני מפחדת שאעשה או שעשיתי משהו שיגרום לקשר הזה לההרס בתרם עת. אני לא "לחוצת חתונה", אבל חושבת שאם כבר מצאתי משהו טוב, למה לחפש משהו אחר? לכל דבר היתרונות והחסרונות.

אני מחזיקה לעצמי אצבעות, שהכל יהיה בסדר. אני מנסה לומר לעצמי כל פעם, שאני חכמה ונחמדה וכל התכונות הטובות שיחזיקו גבר מוצלח. ובכל זאת, קצת דואגת, כי זה לא קל לי כל הסיפור הזה שנקרא "מערכת יחסים בריאה".

התחלתי לאחרונה לעבוד פה ושם בתור מודל לציור וצילום, בעיקר צילום.

שמתי מודעה באתר שבו מחפשים כאלה דברים, פניתי לצלמים, צלמים פנו אלי..

צילומי עירום רגילים הם ממש נחמדים ולא מיניים בכלל. מאוד טכניים. אווירה נעימה (אם מדובר בצוות מקצועי). אני לא בטוחה מה המחירון לכל דוגמנית, אבל אני לוקחת 100 ש"ח לשעה. (מדובר בצילומים של שעתיים בממוצע). קשה לחיות מזה, כי קשה לקבוע צילומים לכל יום.

צריך לשים לב לאידיוטים שלא יודעים מה בעצם הם מחפשים. וזו העבודה הקשה ביותר פה.

עשיתי עכשיו ראיון עבודה, מהגרועים שיש. דווקא לא הגעתי אליו (איש כח אדם) בכלל מהתחום של הצילום, ומפה לשם הוא אמר שיש לו כל מני עבודות שהוא יכול להציע לי: מגש אנושי לסושי (500 ש"ח לשעה), להתסובב בתערוכות עם ציור גוף פרסומי עלי, לעשות סרטי מצלמה נסתרת שקשורים לפורנו, לעשות פורנו הומוריסטי (אפילו לא ניסיתי להבין), לשכב איתו תמורת כסף, להיות עוזרת ליצן במסיבות לילדים, פרסומת לויברטורים, עוזרת אישית, מסאג'יסטית ועוד... כשתוך כדי הוא חוזר על כל מני הצעות מגונות, לטענתו מאוחר יותר - כדי לבוק עד כמה אני מתעצבנת בקלות.

עם הבחור הזה, אני לא חושבת שאעבוד.

היום התקשר אלי צלם, אחרי ששלחתי לו כמה עבודות שלי, לעשות, לא צילומים עם זווית קצת אירוטית, אלא ממש פורנו, להגדרתו. אמרתי שאני לא מחפשת את זה. הוא המשיך בכל זאת ואמר שבשביל לעשות כמה תנוחות (לבד) אפשר לקבל 500 ש"ח לשעה ואם זה עם מישהו אז זה 1500 ש"ח לשעה. המשכתי להתעקש שאני לא מחפשת את זה והוא התחיל לשאול "בעבור איזה מחיר כן תסכימי?", מה שאומר שה500 ש"ח האלה הם למו"מ... אמרתי לו שאני מוכנה לדבר איתו על דוגמנות עירום רגילה וסיימנו את השיחה בלי לסכם שום דבר.

אני קצת כועסת על עצמי שאני טיפה עוד שוקלת את זה.

דיברתי על זה עם החבר שלי, שאלתי אותו אם הוא היה רוצה להצטרף, כי היינו יכולים לקבל על זה 3000 ש"ח לשעה לשנינו.. הוא אמר שלא.

תכלס, היה יכול להיות נחמד לשכב עם חבר שלי ולקבל על זה 1500 ש"ח לשעה ושגם הוא יקבל על זה 1500 ש"ח לשעה, ושיהיה שם איזה מישהו שיצלם.

קצת חבל שהוא לא רוצה. אבל אני יכולה להבין אותו.

נחמד מצידו שהוא תומך בי. הוא בחור מאוד מיוחד לדעתי. אני באמת מקווה שהיחסים בינינו ישמרו הרבה זמן. לא להרוס סתם ככה דבר טוב.

אתמול אירחתי צייר בבית שנדבר לראות אם הוא רוצה לעבוד ביחד. הכל היה ממש נחמד עד שהוא איבד את הארנק שלו, ואחרי הרבה זמן גם די האשים אותי שלקחתי לו את הארנק. אני עדיין מזועזעת מזה שהאשימו אותי בגניבת ארנק מול האף שלו. (באמת שאין לי מושג מה קרה לארנק שלו!!).

כל אלה, ודברים אחרים, גורמים לי להרגיש תשושה נפשית מהימים האחרונים.

משתדלת להשתקם, ומחכה כבר לסיים את המחזור הארור שעושה לי בלאגנים בראש.

לחיות חיים עצמאיים, זה ממש לא קל. רק שתדעו.

הוא חזר מהשתיקה הארוכה שלו (ויפסנה), שגרמה לי להבין כמה שאני מתגעגעת אליו.

נפגשנו לארוחה קלה בים לאור נר, ירח והרבה אורות של תל אביב.

חיבקתי אותו ארוכות, לחשתי את שמו והוספתי - אני אוהבת אותך. בלי לחשוב פעמיים הוא מיד ענה "גם אני אוהב אותך, מותק".

איזו הקלה!

oh he treats me with respect, he says he loves me all the time, he calls me fifteen times a day, he likes to make sure that I'm fine.

you know, I've never met a man whose made me feel quite so secure, hes not like all them other boys, they're all so dumb and immature.

there's just one thing that's getting in the way: when we go up to bed you're just not good it's such a shame.

I look into your eyes, I want to get to know you and then you make this noise and its apparent it's all over. 

it's not fair and I think you're really mean, yes I think you're really mean. oh you're supposed to care, but you never make me scream.

 oh it's not fair and it's really not ok. oh you're supposed to care but all you do is take.

well I lie here in the wet patch in the middle of the bed, I'm feeling pretty damn hard done by, I spent ages giving head, then I remember all the nice things that you've ever said to me, maybe I'm just overreacting, maybe you're the one for me.

(אבל זה לא כמו בשיר, אני לא חושבת שזה מטעמי רשעות ואנחנו עובדים על זה )

יום אחד הוא התעורר וראה שהוא מחזיק את הפרח הכי יפה, שהוא אי פעם ראה. הוא עצם את העיניים, כי הוא לא האמין. הוא פקח אותן שוב והיא עדיין היתה. אז הוא קם לעשות קפה ולשטוף את הפנים ומול המראה הוא אמר: אני מקווה שאני ...מספיק חכם, בשביל לשמור, בשביל לקיים, לא לאבד...

היא התעוררה ומולה ראתה בנאדם שרואה את הפרח הכי יפה. היא עצמה את העיניים, היא פקחה אותן שוב, כמו ציפור מהססת על הסף של הכלוב. אז היא קמה לשים תקליט והמים רתחו, ובינה לבין עצמה היא חשבה, אני מקווה שהוא... מספיק חכם, בשביל לשמור, בשביל לקיים, לא לאבד...
מספיק בנאדם, לזכור, לקיים , לא לפחד.

יום אחד הוא התעורר וראה שהוא מחזיק את הפרח הכי יפה שהוא אי פעם ראה. הוא עצם את העיניים, כי הוא לא האמין, הוא פקח אותן שוב והיא עדיין הייתה.

 

(מספיק בן אדם - מוניקה סקס)

דיברנו לא מזמן על חלומות צלולים, אני והוא. אמרתי לו, שאני לא מרגישה צורך בחלומות צלולים. הרי במהלך היום אנחנו מחפשים את השליטה בכל דבר, ריכוז מלא של המחשבות "הנכונות" וה"לא נכונות". בלילה, זה הזמן של תת המודע להתעורר. אין בי את הרצון לנסות ולשלוט במחשבות שלי, גם ברגעים שמותר שהמחשבות ישתוללו ויעשו מה שהם רוצים.

למשל, היה לי חלום, על מישהו שאני לא רוצה לזכור, היו לי חלומות על דברים רעים ומפחידים, דברים שאם הייתי רוצה לשלוט בחלומות שלי, הייתי כועסת על עצמי שאני מעיזה לחלום אותם.

אבל למה לי? בסוף אני אתעורר, ואמצא אותך לידי, ואדע שהכל בסדר.

לא הכל מושלם, ואין סיבה לחפש שלמות.

כשאני קמה לידו, אני רואה פרח עדין, אני רואה פרח עדין שחושב שאני הפרח הכי יפה.

לא בטוחה לגמרי, אולי בקרוב אדע לבחור את המילים הנכונות לגביו.

אני מקווה שאני מספיק חכמה בכדי לשמור, לקיים ולא לאבד, את החבילה הזו.

בהצלחה לי.