עוד יומן רשת ייחודי

אפשר לומר שאני בעסקי הנדל"ן

ואם לא נגזים, נגיד שאני ילדה גדולה ואני עוברת לגור לבד. זהו, החלום התגשם. אני כבר לא אגור עם אמא בזמן הקרוב. משיגה את החלום הזה לפני הרבה הרבה אנשים.

אתמול חתמתי על חוזה מכירה של הדירה שהייתה ברשותי עד לא מזמן, וכבר עכשיו אני מחפשת דירה חדשה.

אני מרגישה ילדה גדולה. זהו, אני מחפשת דירה שמתאימה בדיוק לי, לא לאמא שלי, דירה באיזור שאני רוצה לגור בו, דירה עם מספר חדרים שמתאימים לי, ולעצב אותה איך שמתאים לי. בלי בעל בית, בלי שום דבר. דירה שלי, שאני אגור בה עם שותפים שאני אבחר (חברים שלי אני מקווה).

משהו קרוב לאמא, אבל בנפרד. אולי באותו הרחוב, אולי בשכונות הקרובות.

(35מ"ר-65מ"ר = 1.5-4 חדרים).

אני ממש מתרגשת. זהו, עכשיו זה אמיתי. אני ילדה גדולה. אני מרגישה את המדרגה הזו בחיים.

כן, אמנם תקח כמעט שנה עד שהדירה תהיה ברשותי. אבל עדיין, זו דירה שלי. וואו.

(לאלנטוסים אין באמת גרעין, אולי חוץ מגרעין "שבד")

הגרעין ממלא לי את החיים. שמתי לב לזה במיוחד אחרי לילה לא מזמן, בו היו לי שני חלומות (התעוררתי באמצע הלילה), באחד מהם היה יום עבודה בגינה, בשני הסברתי על גרעין דבש ועל גינות קהילתיות.

סיפרתי את זה בבוקר שלמחרת לחברי לגרעין, הם אמרו "זה בגלל שאת עובדת מאוד בסמיכות לשעות השינה". זה היה מצחיק, אבל אני עובדת מהבוקר. חוץ מזה, חושבת על העבודה שלי רוב הזמן, חיה את העובדה שלי רוב הזמן.

אני ואביעד מהגרעין חשבנו לכתוב קומיקס על הגרעין, משהו מגניב לאללה, שלכולנו יש כחות על ואויב מושבע (מאסטר אלנטוס), כבר חשבנו על קוים כלליים לעלילות. יהיה מצחיק ממש.

כתב ממעריב באינטרנט פנה אלי, לכתוב כתבה על צמחונים (זה מצחיק, כי אני לא צמחונית) ואיכות הסביבה...

אין לי תחביבים מיוחדים חוץ ממה שאני עושה בגרעין. מוזר.

טוב, אני עדיין מעניינת. גם אני מדברת רק על איכות הסביבה .

^ קושקושונים!!!

היום נשארתי ליום עבודה בגינה החדשה בקטמונים. תושבת אחת קטנטנה התסובבה שם עם אבא שלה. בדרך כלל אני לא מאלה שמתלהבים יותר מידי מילדים קטנים. אבל כשהיא התישבה על האדמה כמו בובת סמרטוטים, מחזיקה ביד אחת מקושון וביד השניה משחקת עם אבנים בגינה, לא היה משהו חמוד ממנה באיזור. הרגשתי שאני חייבת להנציח את הרגע הזה.

אולי זו פרסומת טובה לגינה...

.

.

.

בגינה שלי מיום ראשון תהיה השקיה סוף סוף. זה מאוד משמח אותי. את התושב העיקרי בגינה שלי אני לא מצליחה להבין לפעמים. יש בו משהו מאוד מעצבן.

ובלי קשר לגינה, לשם שינוי, בקשר ליום ההולדת שלי -

זהו, אני מחליפה קידומת בעוד חודש בדיוק. 13.12, כן, תרשמו ביומן.

אני לא יודעת מה לעשות. אין לי סבלנות לארגן מסיבה. באותו היום אני אמורה להיות בכנס בכלל.

חשבתי בהתחלה לארגן מסיבה משותפת עם חברה אחרת. אחרי אתמול, כשהייתי במסיבת יום הולדת "חבר מביא חבר", אני שוקלת לעשות משהו דומה. סתם לעשות יציאה עם הרבה חברים לפאב ושהם גם יכלו להזמין את מי שבא להם... לעשות שמח ולא להרגיש יותר מידי מחוייבת.

החיים עוברים מהר. דברים משתנים. חלק אני מספיקה וחלק לא מבינה איך הוא עבר כל כך מהר.

יש דברים שנשארים כל הזמן אותו הדבר, אבל במקביל משתנים דברים. כמה מוזר.

עוד קצת יותר משבוע השיפוצים בבית השני שלנו מתחילים. בקרוב אני אגור בבית עם דלתות. עדיין בלי חדר משלי. אבל זה יהיה שונה.

נ.ב

אמנם הכינוי שלי הוא songi, אבל זה לא אומר שאני יודעת לכתוב שירים באנגלית.

ואשת היח"צ ביקשה כל כך יפה שתכתבו לה שיר באנגלית. עשו טובה, תכנסו לפוסט לפחות. :)

מתחשק לי לעדכן (אפילו שמדי פעם אתם מתלוננים על עדכונים צפופים מידי... זו בעיה שלי שאתם בודקים את האי מייל שלכם פעם בחודש?).

גינה לי - גינה לי

כבר היו שני ימי עבודה בגינה. נראה טוב. יש מישהי שאני מכירה בכלל מתל אביב, שעברה לירושלים, פתאום אני רואה אותה מגיעה ליום עבודה בגינה שלי. מגניב.

הדבקתי מודעות כמה שעות בשכונה לפני כמה ימים. מעניין כמה יבואו מחר ליום העבודה.

כנראה שיש לי מזל עם תורמים ובכלל קהילה. תורמים ספסל, תורמים ארון ציוד... וזה רק בשבועיים הראשונים לעבודה.

בקשר לשאר הפרויקטים - די נופל כרגע. אנסה להרים אותם כששאר התחומים יתיצבו.

בקומונה

המצב טוב. ניקינו. מחר ננקה קצת יותר טוב את החדרים האישיים, כך צפוי לעשות. האנשים נחמדים. עם רובם אני מסתדרת טוב מאוד.

בחיים הרומנטים

גלעד היה אצלי הסופ"ש. העניינים מתקדמים. (נכון להיום אנחנו ביחד כמעט חודשיים) עוד לא החלטתי סופית אם אני רוצה שהם יתקדמו או יפסקו. אני משנה את דעתי עם כל נשימה.

ראיתי את נמרוד בתחנה המרכזית בירושלים. לדקה בערך, התחבקנו ונפרדנו. לא ראיתי אותו מאז יוני בערך. כמעט נישקתי אותו. אבל זה היה לא במקום בכל פן אפשרי.

אני עדיין מחכה ליום שאני אראה את האקס המיטולוגי שלי במקרה ברחוב. זה לא חסר הגיון. רק שאני ממש לא יודעת מה הוא עושה עם עצמו בחיים כרגע. אין לי מושג איך אני אגיב כשאני אראה אותו. עוד יותר אין לי מושג איך הוא יגיב.

דמוקרטיה

אז רק הגעתי לפ"ת וכבר יש לי זכות הצבעה. אני מקווה לעשות את הבחירה הטובה ביותר.

אגב, לפסטירבין השנה לא הגעתי. גם כי לא חשבתי על זה השנה, גם כי אני לא יודעת מה המקום שלי שם. בטח הייתי רואה שם את נמרוד שוב.

אובמה נבחר יייאי!!!!

ועד כמה שזה נחמד שיש נשיא שחור, זו ממש לא השמחה האמיתית. הרי גם אצלנו כשהייתה ראש ממשלה אישה זה לא היה כל כך משהו וגם שרת חינוך אישה לא הבינה יותר טוב מהגברים (לימור לבנת למשל, שנבחרה אחרי יוסי).

העניין שאני שמחה ממנו, הוא בעיקר שדמוקרט נבחר. סוף סוף, די למדיניות בוש הטיפשית. אולי עוד יצאו מעיראק?

אין ג'ון מקיין עם הסגנית הפרחה שלו, שהיו מביאים עוד חושך על ארה"ב (למשל שהיו בטח מעבירים את החוק שאסור לעשות הפלות).

ואם אתם אומרים שהיה צפוי?

כן, זה היה כמעט צפוי. אבל עדיין פחדתי, שכמה לבנים שאמרו בסקרים "כן, אני אצביע", יפחדו להצביע לאדם שחור, לעשות הסטוריה.

בסוף, הצדק ניצח. שלא כמו בבחירות הקודמות.

לחיים, ל4 שנים טובות.