שיחה בינו לביני אחרי הרבה זמן שלא דיברנו
(בערך שבועיים, אולי יותר)
*אני* ערב טוב
*הוא* ערב מצוין. מה קורה?
*אני* בסדר גמור, מעלה תמונות למחשב סוף סוף. מה שלומך?
*הוא* הכל בסדר. אין תלונות. J
*אני* כבר ידוע שאתה בן אדם אוטפימי. יש חדש? הגיוני שיהיה לפחות קצת חדש, לא דיברנו כבר כמה זמן (&)
*הוא* אני יוצא עם מישהי. חברה. אפשר כבר לומר J. ובעבודה.
*אני* פשש תתחדש
*הוא* רגיל. תודה. היא לא איזה חפץ, שאומרים ,תתחדש"
*אני* תתחדש על המעמד. כמה זמן אתם כבר יוצאים?
*הוא* אני מכיר אותה חודש. בערך. זה ממש ממש חדש.
*אני* נשמע ככה. אז אתה רואה, אפשר להגיד שתתחדש. סתם.
*הוא* J
*אני* בגלל זה היית כל כך מאושר לאחרונה?
*הוא* עדיין. אני צריך לזוז. ביי שירוש. :D
*אני* להתראות!
תפענחו את זה איך שבא לכם.
ניסיתי להסתכל ולחשוב על הצורה שבה אנשים שחשבתי עליהם בצורה רומנטית נכנסו ממש מהר למערכת יחסים.
אבל זה יצא די שונה אחד מהשני.
ד' מצא חברה שבועיים אחרי שהייתי איתו. חוץ מזה שגם תוך כדי שהייתי איתו הוא אמר לי "אני לא חושב שזה בסדר, אני הכרתי מישהי ממש נחמדה.." אפילו שהוא אמר לי בפירוץ "אני לא בעניין של זוגיות כרגע".
ר' מצא חברה בערך חודש או חודשיים אחרי שהפסקתי לראות אותו. לא שהוא אמר לי בפירוש את המילים הנ"ל, אבל הוא היה בהחלט רווק גדול ולא נראה כאילו הוא הולך לכיוון של להיות בן זוג של מישהי שגדולה ממני בשנה.
ועכשיו ג'.. שלמעשה לא היה בינינו שום דבר, סתם ציפיות שלי. אז... אני לא כועסת על שום דבר, סתם ממורמכת. מותר לא?
ועכשיו אני צריכה להפסיק לחשוב על זה וללמוד!
מה שכן, אני חושבת שאני אעתיק משהו שכתבתי לפני די הרבה זמן ולא פרסמתי. ואני לא בטוחה אם אני רוצה לפרסם כי אני כבר לא מרגישה כמו מה שכתוב שם, או לפחות לא נסערת כמו איך שזה כתוב, אבל אני חושבת שזה חשוב שזה יהיה כאן בארכיון של המחשבות שלי, אפשר לומר.. מקסימום, אני אצנזר בעתיד.
אז כבר עברתי את זה, אני לא בוכה ואני לא יודעת מה לחשוב, אז אני כותב, אולי יצא מזה משהו.
היום בלילה פתאום התחלתי לבכות. כבר הרבה זמן לא בכיתי. מחר יש לי בגרות ובקושי למדתי (קצת בבוקר, קראתי חומר שאני פחות אוהבת). אני לא מרגישה מוכנה.
אני והלכת לדבר על נושא שנמאס לי לכתוב עליו, אבל אני חייבת. כן, כן.
כתבתי את זה כאן באיזו תגובה (אני לא בטוחה למי, אבל אפשר לבדוק את זה) בקשר *אליו* ידיד שלי כבר מזמן אמר שבנות מהקהילה נדלקות עליו והוא לא מבין למה.
והאמת היא שאני ידעתי את זה, אבל שכחתי, שהוא גם יצא עם מישהי מהקהילה (אני לא סגורה על מי). וידעתי שהקשר שלו עם שני (הם ניהלו ביחד פורום, ממש מזמן) נגמר בצורה מוזרה. בכלל לא זכרתי שהם דיברו הרבה (רק זכרתי שהיא דיברה עם רועי מהקהילה).
סיפרתי היום לשני שהוא מתחמק ממני, שהוא אומר שהוא לא רוצה לבלות איתי כי למחרת הוא עובד אבל בסוף הוא נשאר ער עד הבוקר.
אז היא הזכירה לי את הסיפור שלה איתו, שגם הוא ניתק איתה את הקשר בצורה משונה. וביחד עם הסיפור שלה ושל נדב אני מבינה שהזמן שלי והמחשבות היו ממש מבוזבזות.
אין לי מושג בעצם מה גרם לי לחשוב את כל המחשבות האלו בשבוע/יים האחרונים. סתם רמיזות משונות.
אני קצת מאוכזבת מעצמי אני חושבת.שאני בכלל כותבת עליו ומבזבזת שעות שינה על כתיבה.
הוא לא בן אדם רע, אבל אני לא חושבת שאני רוצה לדבר איתו עכשיו, לא בזמן הקרוב בכל מקרה.
כן, מוזר שאת כל הפרשנויות הלאו והמסקנות האלו שאני לוקחת בלי לדבר איתו וכמעט השבוע אבל.. נו, צריך להסתכל על העובדות. (*משהו לא ברור*).
וחשבתי שאני לא אבכה תוך כדי כתיבת הקטע הזה
ואני לא בוכה, סתם דמעות בעיניים, אני באמת מאוכזבת מעצמי.
ותוך כדי הסיפור של שני אני משתדלת לשמור על תגובות בסגנון I am cool משונה.
ומקווה שאני לא אצטנן בלילה, החלון פתוח.
אה, אגב, הרופאה אמרה לי שיש לי יותר מידי פעילות! זה הזוי, אני לא לקחתי את זה כמה זמן בלי לשאול את דה פריז' או אף אחד ועכשיו יש לי יותר מידי?
איך זה הגיוני?
טוב, נראה מה יקרה בקיץ כשאני אבוא לאנדו'.
כשאמרתי לה על בעיות העיכול הדבר הראשון שהיא חשבה עליו ז המוצרי חלב. עכשיו.. איך אני יכולה לוותר על חלב?!!
שוקו, תה אנגלי, קפה, מילק שייק, גבינות, עוגת גבינה.. איך אפשר לא לאכול? ועוד מעט שבועות.
נו, שיהיה. אז אני אנסה את זה, כמו דיאטה "אחרי החגים"?
היום חלמתי שנדב מתחתן. המממ מוזר.
ועכשיו תהיו ילדים טובים ותלכו לישון. מחה לנו חודש עמוס. טוב, חודשיים.
ברקע: אביב גפן - יותר מידי
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
תמונה באותו העיקרון . מעניין אם אפשר לנסות לעשות מזה תמונה פנורמית. 
