תמיד צחקתי על אנשים שאמרו לי: הייתי צמחוני 3 שנים והפסקתי כי נהייתי אנמי. תמיד אמרתיי - נא, בטח לא השקעת מספיק, אפשר לשמור על בריאות ורמת ברזל גם כצמחונים, אם אוכלים מספיק קיטניות ואגוזים.
ומה עכשיו?
נהייתי אנימית.
ובאמת שאני משקיעה! יש אנשים שחושבים שאם הם לא יאכלו בשר, אבל לא יאכלו דברים כמו קיטניות מספר מסוים של פעמים בשבוע הם יהיו בסדר. ואני אולי לא אוכלת מנת קיטניות כל יום, אבל אני כן משתדלת לפחות כמה פעמים בשבוע ובכלל אני שמה לב לדברים שאני אוכלת.
ועדיין, הברזל שלי נמוך מאי פעם.
האמת, זה התחיל עוד לפני שנהיתי צמחוני. בתקופת הש"ש אכלתי ממש לא בסדר, גם אם אכלתי קצת בשר מדי פעם.
אומרים שזה גם קשור לסוג הדם שלי. שאני חייבת לאכול ברזל. אני לא יודעת עד כמה לסמוך על האמירות האלה, אבל כבר שמעתי אותם משני אנשים שונים.
וכשאני בודקת את זה, האמת, מאגרי הברזל שלי לא היו גבוהים כבר מאוד זמן. אבל בתקופת הש"ש היה שפל רציני.
זה גרף הפריטין (מאגרי הברזל) בגוף שלי.
בספטמבר 2006 התחלתי לגור בקומונה בש"ש. במאי 2007 התחלתי להיות צמחונית.
הפריטין בגוף צריך להיות בין 12 ל291.
אני צמחונית כבר בדיוק שנה, חודש ו18 ימים.
ואני שוקלת להפסיק להיות צמחונית.
גם ככה אני מרגישה הרבה פעמים סתם נאיבית כשאני מוותרת על בשר. ועכשיו כזה עולי לי בבריאות?
אני באמת מרגישה את האנמיה בדם שלי (או ליתר דיוק - את האין ברזל בגוף). אני עייפה כל הזמן! חסרת אנרגיה. חסרת חשק.
פשוט נהית פסיבית לחלוטין.
היום הקומונה עושה "על האש" לפרידה.
האם לאכול בשר?
אידאולוגיה או בריאות, הממממ....
האם אני יכולה להמשיך לשמור על האידיאולוגיה וגם על הבריאות?
אפשרות ביניים היא לאכול רק דגי ים (לא בריכה ולא בסכנת הכחדה), אבל זה נשמע לי כמו משהו מעאפן. זה או הכל או כלום. לא ככה?
הרי להיות צמחוני זה בעיקר האמירה שמאחורי זה, ולא העובדה שאני חסה על תרנגולת או שתיים.
דאם-איט.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
