אוי. התחיל החופש הגדול וכל כך לא אכפת לי. אני לא אומרת את זה בקטע של "אני כל כך גדולה, ואתם כל כך קטנים, אני שמה עליכם ז'", אלא שבאמת, זה לא משפיע על החיים שלי, והלוואי וזה כן היה משפיע.
זהו, אני עם מערכת החינוך (לפחות זו שכוללת חופש גדול / לפחות עד שאהיה מורה) סיימתי. 12 שנות לימוד ועוד שנתיים של עבודה בבי"ס נגמרו להן בדיוק לפני שנה. השנה, אני ממשיכה לעבוד ברצף ואפילו יותר בכח בגינות הקהילתיות. הלוואי ובני נוער יחליטו שיש להם חופש בדיוק מה שהם מחפשים עכשיו זה קצת גינון מתחת לבית (בתקווה והם גרים בנחלאות).
אני רוצה חופש גדול! זו כזו פריווילגיה!
היום דיברתי עם ילדון חרדי שאני מכירה מנחלאות. מסתבר שהחופש הגדול שלו מתחיל בעוד חודש (באב) ויגמר בספט' מתישהו.. חודש חופש, והוא היה ממש אופטימי לגבי זה. הוא אמר "טוב שזה חודש, אחרת זה כל כך ארוך שלא רוצים את זה". ילד חמוד, באמת.
החופש הגדול שלי בקיץ, הולך להיות שבוע שלם + שבתות (9 ימים) בשבוע הראשון של אוגוסט. זה סוג של חופש גדול. עדיין לא החלטתי איך אני אנצל אותו, בדיוק כמו שלא החלטתי איך אני הולכת לנצל את השנה הקרובה שלי, שבה אהיה "אזרחית", יעני משלמת מיסים וכל החרא הזה.
את החופש הגדול של הילדים אני אנצל בגינון, הדרכה בקורס הכשרה של החברה להגנת הטבע, עבודה עם תנועת הנוער עזרא ו.. בתקווה זהו בקשר לעבודתי בירושלים.
מקווה למצוא זמן לבילויים קיציים :-)
טוב לשמוע מכם.
בואו לאירוע בגינה שלי ביום ראשון!