עוד יומן רשת ייחודי

רשימת הדברים שאני צריכה לעשות (מסודר לפי קטגוריות) :
 ש"ב ובי"ס: 
הסטוריה: לתת שתי דוגמאות לסיבות למשבר הכלכלי הגדול בארה"ב. ולתת שתי דוגמאות לדרכי התמודדות עם המשבר הכלכלי (לכתוב כמו תשובה לבגרות). לסכם על הנשיאים הובר/הרדינג/קולינג'. 
מתמטיקה: להגיש כמה עבודות. (אם אני לא מגישה אותן הבוחן שעשיתי לא נחשב ואני דיי בטוחה שהוא שווה מאה). 
הבעה: לכתוב תוכנית חיבור ושלוש פסקאות רציפות לנושא "תופעת החזרה בתשובה" / "שימוש בסמים ואלכוהול" (בקרב נוער). 
תולדות האומנות: מבחן בקרוב. להביא ביום ראשו עוגה :-) 

נוער לנוער (ניצו"ץ) : לבדוק אם אנשים באמת יגיעו יום אחרי יום לסניף (אני כל הזמן שוכחת שאנשים בסניף הם לא אני, מה הבעיה לבוא לפעולה יום אחד ולמחרת לבוא ולעזור?). 
לנסח מכתב הורים לקראת כנסוכות (אני לא בטוחה אם אני אספיק, אני לא יודעת הרבה על הכנס הזה למען האמת). 
לדעת כמה אנשים יגיעו לכנס. ולהודיע למירב (אוף, לא אוהבת לעבור דד-ליינים, אבל לא לוחצים עלי בינתיים). 
לנסות שיהיו בכל זאת אירוחים בסוכות (נו זה כמעט חודש, אפשר לעשות את זה, הבן אדם רצה לארגן אירוע ארצי, אני חושבת שדו סניפי זה קל יותר).
 לארגן וועדת כנס סניפי (בבקשה שהפגישה מחר לא תדחה! בבקשה! אפילו שאמא שלי ממש רוצה שאני אבוא איתה לבר מצווה). 
אופציה לארגון של אירוחים עם מוצקין... בכל מקרה אני צריכה להתקשר לטל קוך. 
לתפוס את עדי בטלפון! ולהגיד לה להתקשר לשני / אנה ולקבוע איתן פגישה. 
למצוא זמן להגיע לעירייה לדבר עם אחראית ההתנדבות של הרווחה. או לפחות למצוא איכשהו מקומות שהעתודאים יכולים להתנדב בהם (הם בקרוב לא עתודאים הקטנים :-) ). 
ולעתיד הרחוק יותר: לדאוג לרכז, לדאוג שיש לנו סניף, לדאוג לגיוסים, לדבר עם קארין (היא יולדת עוד שבוע!).. 
..טוב, בטח יש עוד דברים שאני לא זוכרת. 

אחר: לבוא לסלון מזל (אני רוצה: א. לברר מה זה הניצוץ. ב. לדבר עם טלי ולהזמין אותה למפגש, אולי לעבוד איתה על תפריט טבעוני). 
לארגן מפגש. אמ... ועוד. 

רואים, החיים שלי כרגע זה בעיקר נוער לנוער, לימודים, לישון. למרות שאין לי יותר מידי בעיה עם זה. כי אני בעצם לא מכניסה שום דבר גדול לחיים שלי כרגע (בסגנון עוד התנדבות, עוד מקום תעסוקה, חוץ מעבודה שזה דווקא נשמע כמו רעיון טוב) כי אחרת לא יהיה לי זמן לנשום ואני מפחדת שבזמן מסויים אני לא אעמוד בזה יותר. 
אז אני שומרת על שעה שעתיים של מנוחה בשביל לא למות.  
בינתיים אני חולה כנראה. חבל, אני אפילו לא מפסידה דברים שאני לא אוהבת (כמו לקום מוקדם בבוקר). ואני כמעט כל הזמן עייפה. 

הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת אנרכיה, למרות שהגעתי למסקנה הזו מזמן התחשק לי להזכיר את זה.  
יש אנשים טובים בעולם שאני לא מסכימה עם הדעות שלהם. בהחלט! 

אההההה, כל כך אין לי כוח. אני כותבת שטויות. בא לי לעשות שטויות, אבל אין לי זמן לזה (או עם מי וסיבה, אני חולה מידי בשביל זה, אני ארדם תוך כדי הליכה עכשיו). 
לילה טוב בינתיים. חופש נעים, שנה טובה. ו.. טוב, יש לי עוד מה להגיד, אבל אח"כ.

כמעט בכל רגע נתון הלכנו והוא החזיק לי את היד.  גם כשהוא נסע במכונית הוא נתן לי את היד שלו מידי פעם. הצורה הקלילה שבה הוא פשוט מחזיק לי את היד כשאנחנו עומדים זה ליד זו, כל כך תמים.. היה לי אפילו מוזר, הדרך הזו שבכזו פשטות פשוט החזיק לי את היד. מזמן גבר לא בא פשוט והחזיק לי את היד.  ואנחנו אפילו לא זוג. ככה שזה היה באמת, ובפשטות, כייף. מצחיק קצת.  סתם, נחמד. ובאופן כללי, עבר זמן נחמד (לחוץ כרגיל, אבל נחמד).

קיבלתי טלפון משונה מח'ניקית שקיבלה בדרך מסתורית (דרך ה"רכז של נוער לנוער" שלא קוראים לו שי) את הטלפון שלי ששאלה אותי מה זה נוער לנוער ומתי יש פעולות.

אחרי יום ארוך, בו אני רציתי ללכת לפעילות של מגמה ירוקה בצפון ת"א (מעוז אביב).

נכון שזה נשמע נורא לא אמין שיקחו שעה ו45 דק' להגיע מגבעתיים לת"א?  אני אציין קודם שאני נסעתי ביחד עם הכלבה שלי (היי, גם לכלבים זה היה בחינם).

בחיי, כמה אנשים מנסים להדחס לאוטובוס??!!?!? מה כל כך דחוף לכם לחסוך 5.20 ש"ח??!?!?.

אומנם אחרתי ב30 דק' אולי יותר, אבל אמרתי לעצמי שאם כבר אני נסעתי עד לשם, אז שאני גם אגיע, הייתי במרחק כמה צעדים מהשער של ביה"ס שאליו הייתי אמורה להגיע, כשפתאום אני רואה אוטובוס לבן עם בלונים ומקושקש קצת נוסע לכיוון שלי.  גרר, מעצבן. 

יש לא מעט דברים לעשות (בעיקר ש"ב, במתמטיקה זה ממש באסה כי אני לא מוצאת את הספר מאז תחילת השנה).

ישיבה היום עם אנה ושני, בה נבנה מיונים לוועדת כנסניפי :-)

יום טוב לכולכם! בהצלחה במה שלא תעשו.

ברקע: ים המלח - ברי סחרוף

אתמול הייתה מסיבה.
מסיבה נחמדה.
בהתחלה, היו שם מלא אנשים שאני לא מכירה! כאילו, כל כך הרבה פרצופים וזיהיתי רק שניים.
עם הזמן זה נהיה מאוזן. אבל עדיין היו שם אנשים מכל האוכלוסיות.
כמעט כל הכיתה שלי הייתה שם וגם כמה בוגרים.
נטע ויוני היו שם.
היו שם שלוש בנות שהיו איתי במחנה (נדמה לי שהן בעירוני א').
נועה, שהכרתי אותה שהייתי קטנה, לא יודעת למה לא דיברתי איתה בעצם..
אני חושבת שזה בערך כל מי שהכרתי מקודם. שזה לא הרבה בכלל.

התלבשתי בחולצה החדשה השחורה שלי P-: וחצאית שאני לא חושבת שאי פעם יצאתי איתה מהבית - חצאית טניס שיש לי איכשהו בבית. וגם גרביים עד לברך שלא יהיה קר או חשוף מידי.
אנשים מאוד החמיאו לי על התספורת החדשה (אה כן, הסתפרתי שוב). היו תגובות מצחיקות גם (כמו התגובה של צ'וקי או של נטע "את נראת שמאלנית").

לי לקחו בערך שעה-שעתיים עד שהתחלתי באמת לרקוד, הרגשתי משונה קצת, לא בטוחה למה.
שני הרגישה לא משהו עוד בהתחלה
ועם הזמן כנראה זה התגבר עד שהיא רצתה ללכת.
זה גם היה משהו כמו 10 דק' אחרי שתומר פתאום צץ לו, אבל זה לא קשור.
בכל מקרה.. לא ממש רציתי ללכת, חשבתי שיהיה עוד נחמד להשאר. 
אז ליווינו את שני, תפסנו מונית. כשחזרנו כבר כולם התפזרו.. אז תומר הציעה שהוא יסיע אותי הביתה. ענבל ליוותה אותנו למכונית שלו, אני מקווה שהיא הגיעה לצד הנכון בשלום.. 

הנסיעה עם תומר הייתה משעשעת. כל מני סיפורים על מה שקרה בינתיים. וזהו. זה עשה לי חשק לעשות איזו מסיבה קטנה וחמודה משלי (לא של ריקודים דווקא - משהו כזה פקניקי).

בקשר ליום חמישי - הסתפרתי שוב :-) אנה ושני גזמו אותי.
רציתי לעשות קרחת, אבל זה אולי בהזדמנות אחרת. אבל זה קרוב לקרחת...

ועדיין יש לי תחושה שאני צריכה לעשות משהו. אני אקבע ישיבה לוועדת כנס העתידית. טלפונים על מבצע אס"ם. להזכיר לאנשים כל מני דברים. נראה לי שזהו.

יום טוב לכם! שבת שלום.
נ.ב 
ראיתי עכשיו כמה פרקים ברצף של פלורנטין ואני מתלהבת מעצמי שהצלחתי לזהות את כל השירים שהיו ברקע (אם לא את השיר עצמו אז לפחות את מי ששר אותו). זה קורה לי בהרבה סדרות ישראליות. בעיקר בפלורנטין ושבתות וחגים. אחלה מוסיקה. גם אחלה סדרות.