*נלקח מדף הסבר של גרעין דבש על קומפוסט.
(לחצו על התמונות בעלות המסגרת הסגולה לקישורים חיצוניים- לפרטים נוספים. אגב, אם אתם מחפשים "קומפוסט" בגוגל, יש מלא מלא אתרים שמסבירים)
1) למה קומפוסט?
בטבע אין זבל.
מעגל החיים: עץ מעשיר עלים ופירות, הנ"ל עוברים תהליך התפרקות טבעי והפכים לרכיבים המזינים את האדמה. בתהליך הנ"ל אין פסולת, הכל מתמחזר.
פתרון לבעיית הפסולת
בעיה עולמית וארצית של עודף פסולת ואשפה היוצרת זיהום, מחלות וריח וגוזלת שטחים פתוחים.
בבית ממוצע בישראל מייצר כ2.5 ק"ג אשפה ביום. בירושלים מדי יום כ400 טון.
אשפה אורגנית (שאריות מזון וגזם גינות) מהווים בין 40 ל50 אחוז מנפח האשפה.
אשפה אורגנית שמגיעה למזבלות מזדהמת מכימיקלים שנמצאים שם ולא יכולה לחזור למעגל החיים.
בנוסף במזבלה האשפה סובלת מחוסר חמצן, מה שמאט מאוד את תהליך ההתפרקות הטבעית שלה.
העשרה האדמה
עקרון ההדדיות (החזרת חובנו לאדמה): האדמה מזינה אותנו ואנו מזינים אותה בחזרה.
מסייע מאוד לגדילת הצמחים, נותן תנופה רצינית ומורגשת.
חוסך כסף בקניית דשנים יקרים ממשתנות.
בא במקום דישון הרדמה בדשנים כימיים שבטווח הארוך מרעיל את האדמה ואת מי התהום.
2) מה זה קומפוסט?
הגדרה: התהליך או התוצר הסופי של פירוק חומר אורגני לדשן עשיר.
הערימה מכילה שני יסודות מרכזיים שהשימוש בהם מאפשר היוצרות תהליך הקומפוסטציה באופן מאוזן: פחמן וחנקן. בנוסף יש צורך בחמצן בכמות מספרת.
למעשה, הקומפוסט הוא מערכת אקולוגית מיניאטורית. בתוך הערימה חיים מליוני אורגניזמים ומיקרואורגניזמים.
3) הקומפוסט כאקוסיסטמה
תהליך הקומפוסטציה מתאפשר בעזרת פעולתם של בעלי החיים הרבים בחיים בערימה.
- חיידקים: מיליוני חיידקים בכל גרגר אדמה האחראים לרוב פעולות הפירוק, מקבעים חנקן לתוך האדמה.
- פיטריות: מייצרות אנזימים וחומצות המסייעות לפירוק, אף של חומר קשה, ניזונות מתוצרי הפירוק.
- נמטודות, טחביות.
- שלשולים: החיה המזוהה ביותר עם הקומפוסט. מזרזת מאוד את תהליך הקומפוסטציה בכמה דרכים:
א. תהליך עיכול מהיר שיוצר קומפוסט.
ב. חופרת תעלות ובכך מאווררת את הערימה ומאפשרת למים להגיע לכל חלקיה.
ג. שלשולים מיעילים לערימה גם ע"י איזון רמת הPH, זה חשוב במיוחד בארץ שבה הקרקע בסיסית מאוד.
ד. המרצת אוכלוסיות מיקרוביאליות.
- השלשולים היעילים ביותר: תולעים אדומות שמובאות מארה"ב. (*על הכנת קומפוסט תולעים).
4) הכנת הערימה
ניתן לקנות קומפוסטר מוכן.
במידה ויש חצר (ניתן גם לבנות בחצר הבניין המשותף): יצירת תיבה מעץ, אבנים, פלסטיק. או לחילופין חפירת בור עמוק ורחב באדמה.
במידה ויש רק מרפסת: הכנת ערימה במיכל פלסטיק והנחתו מעל משטח נוסף.
מקום מוצל ומוגן מגשם שוטף.
חורי אוורור בצדדים, למעלה ובתחתית.
יצירת מכסה לערימה (בחוץ עדיף מכסה קשיח לדחיית נברנים וחתולים).
פתח המאשפר גישה לתחתית הערימה.
בתחתית הערימה (ללא חצר – אדמה) - קרשים בשתי וערב בגובה עשרה סנטימטרים.
שכבות: שאריות מזון וחומר יבש (עלים, קש, ענפים דקים, נסורת), לשמירה על איזון פחמן – חנקן.
5) טיפול שוטף:
הקפדיה על יחסי פחמן – חנקן.
השקיה מדי פעם בקיץ (אחת לשבוע).
הקפדה על לחות הערימה.
להפוך מדי פעם – אחת לחודש.
6) מה שמים בקומפוסט?
שאריות מזון צמחי, קליפות ביצים, שערות, ציפורניים, גזם גינה, דשא מכוסח, תה, קפה, אפר מדורה, קש...
לא שמים מוצרי חלב, מוצרי בשר, ביצים, פירות הדר (אפשר, אך לא מומלץ), שומן ושמן, צואת בע"ח.
7) בעיות ופתרונות:
בעיה #1: הקומפוסט לא מוכן והתהליך נפסק.
סיבה: חסר חומר רטוב, חסרה לחות, עודף שמש.
פתרון: הוספת חומר רטוב או השקיה, העברת הערימה למקום מוצל. כיסוי טוב יותר.
בעיה #2: הקומפוסט לח ורטוב מידי.
סיבה: חוסר בחומר חום.
פתרון: הוספת חומר חום.
בעיה #3: ריח רע.
סיבה: חוסר באוויר, עודף חומר רטוב.
פתרון: הוספת חומר יבש, הפיכת הערימה.
בעיה #4: חולדות, נברנים ותולעים לבנות.
סיבה: עודף חומר רטוב.
פתרון: הוספת חומר יבש.
8) 
:
בבית ללא חצר להכין שני פחים, כשאחד מתמא עוברים למכיל השני.
כשהערימה מוכנה להניח את הערימה הטריה צמוד אליה, השלשולים יעברו לערימה הטריה.
אופציה: ארובה מצינור שחור לשאיבת חמצן לערימה והרחקת הריח.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
