dark corners
|
| 10/2007
חזרתי מפולין
וחזרתי....
חזרה לחיים חסרי המשמעות שלי, זה מוזר להיות שם, להרגיש הכל בעוצמה כל כך חזקה וכואבת ואז פשוט לנחות חזרה למקום החם הנעים והנוח שלנו.
הלכתי איתם, באותם שבילים שהם דיממו כאבו ובכו יכולתי להרגיש את הצרחה שעומדת באויר את עיניהם הפעורות לרווחה
הם קוראים לעזרה ידיהן עדיין תלויות באויר מבקשת מים, מבקשות חיים.
אנחנו הלכנו שם והרגשנו כאילו הכל כבר היה ועבר אבל ההרגשה שלי הייתה כאילו הזמן עצר במקום הזה.
העורבים עדיין עפים באויר מחפשים עוד קורבן, והצמחייה הנפלאה שם מתביישת בהיותה חייה וקיימת בדיוק כמוני.
אני מתביישת בחולשה שלי באי רצון שלי לחיים בזמן שהם היו כל כך חזקים נלחמו בשיניים בציפורניהם הם נלחמו עד זוב דם והם עדיין חיים בינינו חיים או מתים, כואבים מפוחדים מורעבים.
ואני?
אני מרעיבה את עצמי, אני הנאצית של עצמי, אני הרוצחת.
סבתא, סבא- סליחה, סליחה שאני מאכזבת אתכם.
אבל אני סיימתי מכאן הלאה אני מבטיחה לזכור לזכור ואף פעם לא לשכוח.
אני מבטיחה לא לסיים את מה שהתחלת סבתא- משפחה של נשים חזקות
כן כן, חזקות ואני יודעת שגם אני חזקה ואני חייה בזכות הכוח שלכם לשרוד ולהישאר בחיים.
תודה, תודה על הכל.
תודה על הנסיעה על הבכי והסבל.
תודה על כך שאני בבית.
תודה על כך שאני לא מצליחה לעכל הכל עדיין.
תודה על כך שאני אף פעם לא אצליח להבין מה היה שם.
| |
| כינוי:
master piece מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
