סליחה, טעיתי, קורה.
זה לא היה גופיה ותחתון, זה היה מכנס קצר ושתי גופיות (אבל לא לבנות).
נפגשנו מתחת לבית שלי, יצאנו לסיבוב של רבע שעה שבה היא סיפרה על כל הצרות שפקדו אותה, על כמה שרע לה ועל כמה שקשה לה, ולא, לא קשור אליי.
אחד מהדברים שהיא סיפרה זה שיש לה עכשיו הרבה יותר לימודים וקשה לה כי היא בחרה לעשות הרבה יותר באוניברסיטה. היא התחילה ללמוד איזה 44 נקודות פלוס קורסים ללא נקודות (שזה הרבה, מתברר) והיא מותשת אחרי שבוע ראשון בלימודים והיא מקווה שיהיה יותר קל.
אני חיפשתי דברים רעים לומר לה על מה שקורה לי בחיים והיחיד שהצלחתי לחשוב עליו היה: "אה כן, יש סיכוי שמשאירים אותי בתפקיד".
האמת, שמחתי. שמחתי שלי טוב, שמחתי שהיא מנסה למלא לעצמה את החיים בכמה שיותר לימודים ודי הרגשתי שזה בגללי. אומנם לא שמחתי שרע לה, אבל מצד שני כן שמחתי, כי עדיין נפרדתי ממנה אחרי שנתיים וזה די מחמיא לראות שהיא עדיין לא התגברה. זה עושה אותי בנאדם רע? לא יודע.
האמת, לא כ"כ אכפת לי.
היום המתוסבכת התקשרה אליי ואחרי שניתקנו שלחתי לה הודעה לשאול אם הכל בסדר או שקרה משהו, היא שלחה הודעה בזו הלשון: "I'm ok, I miss u".
בהתחלה חשבתי שאולי היא שוב רוצה משהו, אולי לא יודע מה, אבל אז די ניערתי את עצמי. אין לי מישהי, לא היא, זה בטוח. אבל מה שכן, יש לי ידידה ממש ממש טובה שיכולה לדבר איתי על הכל, ועכשיו זה באמת ה-כ-ל, והיא שמחה. מה אפשר לבקש יותר מזה?
אני אגיד לכם מה אפשר, מישהי. התחלתי לקנא בכאלה עם חברות, לא יודע למה, אבל זה מציק. אני מתגעגע לכל האהבה, לכל העניין הזה. אבל באמת שכרגע מספיק לי סתם מישהי שיהיה נחמד מדי פעם לחבק אותה, לתת לה נשיקה קטנה וזהו.
כמובן שיש גם את החרמנות וגם לזה צריך מישהי, אבל לא על זה אני מדבר. למרות שגם את זה אני רוצה.
כמו שאמרתי, המתוסבכת כבר מזמן לא מתוסבכת. אני כן.
מחר אני מתחיל את הקורס שלי, עדיין אין לי מושג איך אני חוזר הביתה, אבל אני אתמודד.
הגעתי למסקנה מה אני רוצה לעשות בחיים. זה פשוט נחת עליי בבום, בלי התרעה. אני רוצה להצחיק אנשים.
באמת שלא אכפת לי איך, אני אוהב את זה, אני אוהב לראות אנשים צוחקים, זה עושה לי טוב ואני רוצה לגרום לאנשים לצחוק מכל הלב, להחזיק את הבטן מכאבים בגלל שהם לא מפסיקים לצחוק.
אם זה אומר לכתוב סרטים מצחיקים, שירים מצחיקים, סיפורים מצחיקים או כל דבר אחר, אני רוצה לעשות את זה. אם זה אומר להיות ליצן במסיבות לילדים ולהצחיק אותם, אני רוצה לעשות את זה. אני רוצה להצחיק כמה שיותר אנשים, איך שלא יהיה, רק להצחיק.
אני אוהב את העולם, קשה לומר שאת כולם כי יש אנשים שמעצבנים אותי, אבל אני אוהב את העולם הזה, אני אוהב את החיים האלה, אני אוהב לצחוק ואני רוצה לגרום לאנשים להשתתף איתי בחיים האלה ובצחוק הזה.
אני אוהב אתכם, אני אוהב את החברים שלי, אני אוהב את המשפחה שלי ואני אוהב את עצמי.
נראה לי שאחת הפעמים היחידות שאמרתי את זה לעצמי, אני צריך להתחיל לומר את זה יותר.
השעה 03:08, אני ממש ממש צריך לישון, בוקר טוב.
איציק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
