אבן בכליה.
זה מה שאמרו לאבא שלי אחרי שהוא חטף כאבים עזים בבטן. עשו לו בדיקות וחזרו אליו אחרי ה-מ-ו-ן זמן ואמרו לו שיש לו אבן בכליה ושהוא צריך לעבור ניתוח.
היום אבא שמח וטוב לבב מספר לי שהוא לא צריך ניתוח. אני, שמח וטוב לבב איתו, חושב שבזה נגמר העניין. אבל אז הוא מחליט לפתח שיחה על הנושא, מה שלי לא ממש בא. השיחה התנהלה בערך כך:
איציק: "יופי אבא, מעולה, אתה לא צריך לעבור ניתוח. אמא כבר סיפרה לי לפני שתי דקות, היית בחדר" (לאבא שלי יש נטייה לחזור אחרי דבריה של אמי האהובה, לא משנה איפה הוא יהיה בארץ. גם אם היא בבית והוא בטלפון, זה יקרה. אבל אני סוטה מהנושא)
אבא: "כן, אתה יודע איזה ניתוח הייתי אמור לעשות"
איציק: "פותחים אותך, מוציאים אבן, סוגרים. מה יש לדעת?"
אבא: "או, אז זהו, שזה לא ככה" (אבא מביט בי בציפייה שאני אתעניין)
איציק: "אבא, באמת לא מעניין אותי"
אבא: "מה שרצו לעשות לי זה להכניס לי צינורית קטנה לפין..." (כן, נשבע לכם, הוא אמר פין. הוא יספר שמונים מיליון בדיחות גסות ויגיד "זין", אבל כשזה נוגע לשלו, "פין").
איציק: "אבא! שתוק! אני לא רוצה לשמוע!"
וברחתי מהחדר כמו נקבה.
מה אני צריך לדעת מה עושים, או לא עושים, עם הפין של אבא שלי?! תודה רבה, יש לי אחד משלי ובאמת שאני מסתפק בלדעת עליו כמה עובדות בסיסיות. באמת שאני לא רוצה לדעת על הפין של אבא שלי, או בכלל של אנשים אחרים.
בלאחס!
אני שונא את המחשב שלי. לא את מוישה (שם בדוי) שאני כותב עליו עכשיו, אלא את המחשב בבסיס.
אני לא מסוגל לראות יותר מספרים, אני לא מסוגל לעבוד יותר עם התוכנה המזדרגגת הזאת (אקסל) ואני בטח ובטח לא יכול כל הזמן לנסות לעשות משהו ולחכות שהרשת תעלה כי היא בדיוק נפלה. שוב.
בהתחלה הייתה ביני לבין המחשב שלי בבסיס, שכרגע נקרא לו דוד כי הוא מנייאק, מערכת יחסים לא רעה. הייתי מדליק אותו, הוא היה עובד, הייתי עושה מה שצריך, לא יותר מדי, וזהו.
אבל לא, הראיס הגדול, האידיוט כפי שכבר קראתי לו בעבר, או בשמו האמיתי, רע"ן, החליט שאני צריך לעשות עבודה מסריחה שכוללת בעיקר לקחת אלפים של מספרים ולסדר אותם בכל מיני טבלאות, לקחת מהם כל מיני נתונים ולסכם הכל לטבלה קטנה ונוחה שהוא יוכל להבין. אבל לא לשכוח להשאיר גם את המספרים המגעילים כדי שאחרי זה נוכל לעשות איתם משהו (?!).
אז אתמול המפקדת שלי התקשרה לבחור נחמד שהסביר לי הכל על מה זה "טבלת ציר" (משהו שלוקח טבלה ענקית ומסדר אותה לטבלה ברורה יותר, או משהו כזה) ו "Vlookup" שאמור למצוא את כל המספרים שיש לך בטבלה א' ושיש לך גם בטבלה ב'. ולהפך. את AND שמוצאת יחס בין משתנה אחד עד חמישים ומחזירה TRUE אם הם שווים או FALSE אם הם שונים, למדתי לבד.
והשאלה הגדולה, מה זה עוזר לי בחיים? נכון, בדיוק לכלום.
אבל זה לא הסוף. מאחר ופעם, לפני איזה שנה ומשהו, אני וחבר שלי אמרנו שאנחנו מבינים במחשבים, כל מצגת שיש אנחנו עושים. זה לא משנה שלא עשיתי מצגת עד עכשיו, זה לא משנה שהשעה 21:00 בלילה וכל מה שהם רוצים זה לשנות מספר, זה לא משנה כלום. זה שלנו כי אנחנו "מבינים במחשבים".
בנוסף לכל זה, הדבר הכי מרגיז הוא שהאידיוט נבח על המפקדת שלי ואמר כמה שהוא צריך את זה דחוף דחוף דחוף היום. היום היא אמרה לו שנראה לה שלא נספיק (כי המחשבים נפלו, כמובן) אז הוא אמר (במילים האלה): "טוב, זה לא חשוב, תביאי לי את זה בשבוע הבא".
אידיוט.
לינק קטן שאהבתי:
ולבסוף, שיר קטן שרשמתי היום.
לא, הוא לא על אמא שלי, אני אוהב אותה מאוד. לא, הוא לא על אבא שלי, גם אותו אני אוהב מאוד. ולא, אין לי מושג על מה חשבתי כשרשמתי אותו.
אמא,
אולי תתפעלי מהציור שלי?
את שילמת על החוג
אמא,
אולי תתפעלי מהציונים שלי?
את שילמת על המורים הפרטיים.
אמא,
אולי תתפעלי מהאשה שאיתי?
את שילמת על החתונה.
אמא,
אולי תתפעלי מהדירה החדשה?
את שילמת את המקדמה.
אמא,
אולי תתפעלי מהלוויה שלך?
לוויה ללא משפחה בוכיה,
את שילמת על כולה.
השעה 01:05, בוקר טוב.
איציק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
