האידיוט החליט שאני לא עושה כלום.
ההגדרה המדוייקת הייתה כשהוא פנה למפקדת שלי ואמר "הקצין שלך כל הזמן מסתובב עם הידיים בכיסים והולך הביתה מוקדם". כנראה בגלל שאני כל הזמן מסתובב עם הידיים בכיסים (באופן מילולי) והולך הביתה ב 5:30, סיום יום עבודה.
אבל לא, האידיוט פשוט מתעצבן כי "כשאני הייתי סג"ם הייתי מסיים ב 22:00 בלילה כל יום". אשמתי שגם אז היית אידיוט? וששירתת בבסיס סגור?
אז סוף סוף הבנתי מה הבעיה, הוא מקנא. הוא גם מתרגז כי המדור שלי לא סיים משהו שהיה לנו בתוכנית עבודה. מעניין למה... בואו נראה... הייתי שלושה חודשים בלי מפקד, הייתי צריך לעשות את העבודה שלו וגם שלי ובנוסף נפל עלינו תיק ענקי... מעניין למה לא הספקתי. אז עכשיו הוא רוצה שאני אעשה את מה שלא הספקנו, תוך חודשיים בערך, בלי עזרת המפקדת שלי ואך ורק בניהולי. אה כן, ורק אחרי שעות הפעילות. ולמה? כי זה באשמתי, בגללי לא הספקנו. הייתי צריך לעשות את זה לבד, אחרי שהעבירו את המפקד שלי תוך יום, בלי התרעה מוקדמת ובלי שום חפיפה כלשהי. אבל כן, זה באשמתי.
ושוב, הוא מוכיח את אידיוטיותו על פני השאר.
המפקדת שלי, מצידה, לא רוצה צרות איתו, כי לעומתי ממש אכפת לה מה יהיה איתה בהמשך דרכה ומה יהיו ההמלצות שלה, אז היא מבקשת ממני בכל לשון של בקשה להשאר בזמן הקרוב כדי שהוא לא יתרגז. לעשות את העבודה שלי כדי שהוא לא יתרגז. לא להסתובב לידו עם הידיים בכיסים, כדי שהוא לא יתרגז (מה שחשבתי לעשות בכוונה).
אז הסכמתי. מה אני יכול לעשות? יש לי חולשה לנשים. במיוחד כאלו שחברים שלי אמרו עליה "בואנ'ה, יש'ך מפקדת כוסית". כן, חברים שלי הם לא האליטה שבאליטה.
השעה 23:44, בוקר טוב.
איציק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
