לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Shpitzik Story

אדם קם בבוקר, מחליט שהוא אליל. אין מה לעשות חוץ מלהעריץ אותו. אפשר לא, אבל ממש לא כדאי. תאמינו לו, הוא האל האחרון שכדאי לכם להתעסק איתו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2004    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2004

איציק - טיול יומי


קמתי ב 09:50, רצתי כמו מטורף כי כיוונתי שעון ל 09:00 והייתי אמור לפגוש את גילי בעיר. לקחתי את הפלאפון שלי כדי לשלוח לה הודעת איחור ומצאתי הודעה: "אני מאחרת, ניפגש ב 10:20". נרגעתי.

 

נפגשנו בעיר, הסתובבנו לחפש לה אביזרים לתחפושת לכבוד מסיבת תחפושת שעושים אנשים מהעבודה שלה. קנינו שיני ערפד ורעשן. חזרנו אליי הביתה ומצאנו לה גלימת ערפד, וזהו, היא הייתה מוכנה, רק צריכה איפור.

 

הלכנו חזרה לעיר, היא ליוותה אותי לתחנה (או יותר נכון לומר שאני ליוויתי אותה עד לתחנה שלי), היא הלכה לביתה ואני המתנתי לאוטובוס לר"ג לראיון עבודה. למה אוטובוס אתם שואלים? לא אמרת שיש לך רכב? או, שאלה טובה.

 

יש רכב, יש אפילו שני רכבים. יש לאבא הסעה לעבודה שלו, אמא עובדת בעיר ויכולה לקחת אוטובוס שמגיע תוך 10 דקות לעבודה שלה. אז למה לכל השדים והרוחות אני צריך לקחת שני אוטובוסים, לא בלי לראות את הרכב החדש מתחת לבנייון, וללכת ברגל מרחק לא קצר לראיון עבודה שלי?! או, כי אמא מפחדת לנהוג ברכב החדש. אוטומט, הזכרנו? חדש, הזכרנו? מרחק נסיעה של 5 דקות, הזכרנו? אז למה?

 

בכל מקרה, נסעתי בשני אוטובוסים (שלושה, ליתר דיוק, כי הנהג של האוטובוס הראשון עצר לנו באמצע הדרך ואמר לנו להחליף אוטובוס עם זה שמאחורינו, אבל למה להיות קטנוני?), הלכתי קצת ברגל והגעתי 50 דקות לפני הזמן.

 

התיישבתי בחוץ, אכלתי תפוח, קראתי קצת ספר נחמד על יצירת מזל לעצמך (כשאסיים אתן חוויות), נרשמתי לקורס תסריטאות למתקדמים (!!!) ולאחר חצי שעה נכנסתי. נתנו לי למלא טופס ולהמתין בקבלה. נכנסתי לראיון ב 14:00, היה נורא נחמד, הבחורה חמודה, צחקנו המון, שאלה אותי כל מיני שאלות. לבסוף, מילאתי במחשב מבחן אמינות (משום מה אני תמיד בטוח שאני אכשל במבחנים האלה, בעיקר כי אין לי מושג מה לרשום שם) ויצאתי לדרכי.

 

קבעתי להפגש עם רוני בביתה, והיה לי לפחות 3 שעות עד אז, אז החלטתי ללכת ברגל. אמא שמעה את זה וקראה לי משוגע, רוני שמעה את זה וקראה לי משוגע, אנשים ברחוב שביקשתי מהם הנחיות שמעו את זה וקראו לי משוגע. הגעתי תוך שעה ו 20 דקות לבית של סבתא שלי (שנמצא קרוב לרוני), מי משוגע עכשיו?!

 

ישבתי עם סבתא שלי וסבא שלי ואכלתי ארוחת צהריים, סבתא אפילו נתנה לי מתנת יומולדת 200 ש"ח (באיחור של חודשיים, אבל למה להיות קטנוני?). היה לי נורא רע שם, קשה לי לראות את סבא שלי ככה. סבא שלי חולה אלצהיימר, הוא שאל אותי 5 פעמים מה שלומי ו 4 פעמים נאלצתי להזכיר לו שאני משוחרר, 4 אחרות סבתא הזכירה לו (אני אספר יותר עליו מתישהו).

 

ב 19:00 הגעתי אל רוני. ישבתי אצלה עד 23:30, דיברנו, צחקנו, דגדגתי אותה והצקתי לה עד מאוד, היא הראתה לי תמונות שלה מארה"ב, היה ממש נחמד.

 

אבא הגיע לאסוף אותי, רוני באה איתי עד למקום שהוא היה יכול למצוא ואח"כ הוא הסיע את רוני חזרה הביתה. בדרך הביתה שיחה ב אס אם אס ביני לבין רוני:

 

איציק: "נראה לי שגם אבא שלי רוצה להתחיל איתך, הוא אמר שיש לך פנים יפות"

רוני: "תודה"

איציק: "בבקשה. הוא גם שאל למה אני לא יוצא איתך?"

רוני: "ומה ענית לו?"

איציק: "שאני חושב שאת לא מעוניינת"

רוני: "תגיד לו שהפנים האלו עלו הרבה כסף :)"

מה זה אמור להביע?

 

שיהיה.

 

תשובה מהראיון עבודה תהיה מחר, אם כן, עבודה מתחילה בחמישי, 20 ש"ח לשעה, משמרות של 08:00-14:00 או 14:00-20:00, פעם בשבועיים שישי מ 08:00-13:00, יש מצב שיבקשו מאיתנו להשאר מדי פעם יותר.

 

ואם לא הדגשתי את זה מספיק, לא, עדיין לא התקבלתי, אני מחכה לתשובה.

 

השעה 00:38, בוקר טוב.

 

איציק

נכתב על ידי איציק שפיציק , 3/3/2004 00:18  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  איציק שפיציק

בן: 43




16,408
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיציק שפיציק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איציק שפיציק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)