הלכתי לחפש עבודה היום.
כיוונתי שעון ל 10:00, הלכתי לישון ב 03:00 ולא נרדמתי כל הלילה. מתישהו לקראת 9:00 בבוקר כן נרדמתי והתעוררתי ב 12:00. אמרתי לעצמי: "איציק", אבל לא עניתי, אז דיברתי עם אמא.
אמא אמרה שאולי כדאי שאני אסתפר, אני שאלתי את השאלה המתבקשת: "למה? זה שיש לי אפרו על הראש וג'יפה על האפרו לא אומר שאני צריך להסתפר, נכון?", בתשובה קיבלתי כסף ובעיטה מחוץ לבית.
הספר היה בחור נחמד למדי ושאל אותי מה אני רוצה לעשות, לא היה לי מושג אז הוא החליט בשבילי. מה שהחלטנו לעשות (ובהחלטנו אני כמובן אומר הוא) זה לקצר קצת את השיער ככה שהוא לא יהיה אחיד בכל פינה ואז לפזר אותו לגמרי עם ג'ל. תרגעו, זה נראה נורא בדיוק כמו שזה נשמע. הוא אמר שאחרי שהשער שלי יארך יותר הוא יוכל לשחק איתו יותר ויוכל לעשות אותו יותר מגניב, צעיר ורענן. אני רק רציתי להבין למה הוא מתכוון ב"לשחק איתו יותר" ולמה הוא מתייחס לשער שלי כאל מגן תחתונים. בסופו של דבר החלטנו (והפעם, בהחלטנו אני מתכוון כמובן להוא) שאחרי שהשער יארך גם נחמצן אותו קצת. טוב, יש לי את כל ספירת העומר לחכות שהשער יגדל. מוי כיף.
לאחר מכן יצאתי לעשות את מה שהחלטתי מההתחלה, לחפש עבודה. קפצתי לאותו בניין בו נרשמתי בשלוש חברות כוח אדם והלכתי לשלוש חברות כוח אדם אחרות (כן, זהו בניין חברות כוח האדם, יש המון כאלו).
בראשונה הודיעו לי שאין להם שום דבר בשבילי, לפני שהם בכלל ידעו עליי משהו חוץ מזה שאני בן 22, אני מחפש עבודה, אני לא רוצה להתחייב לשנה.
בשנייה רשמו את הפרטים שלי ואמרו שאולי תהיה להם עבודה באריזה או לחילופין, בהכנת מאפייה לפסח. שוב, מוי כיף.
בשלישית הודיעו לי שיש לי מרכז הערכה מחר, בחברה שנמצאת בדיוק מול החברה שבה עבדתי לפני כן. החברה הזמנית זמנית (או משה, בשמה המוכר יותר). מה זה ממול? דלת ממול. כלומר, כשלחו אותי למשה, אמרו לי: "תחפש את החברה החדשה, ממולה זה משה" (כי למשה אין שלט על הדלת). מי יודע? אולי מחר אקבל עבודה, אתחיל להרוויח כסף ואז אשתלט על ניו-יורק. אולי.
בנוסף, אני, ארנב ועוד בחור החלטנו יחד לפתוח עסק. אנחנו מחפשים עכשיו כל מיני רעיונות לכסף קל ומהיר כדי לפתוח עסק שירוויח יותר כסף קל ומהיר. יש לנו רעיונות טובים, גם חוש עיסקי, וגם חוש כתיבה שזה לא דבר רע בכלל למשרד פרסום שאנחנו רוצים להקים.
אחרי חברות כוח האדם חבר שלי התקשר אליי והציע לי לאכול איתו לאפה. שאני אסרב למשהו עם מו?! אז הלכנו. מזמן לא ראיתי את הבחור, הגיטריסט והמלחין של הלהקה שלי לשעבר. ביקש שאכתוב לו שיר, קצבי, שמח, שיוכל להלחין. צריך רעיונות לשיר, מישהו?
יש תחרות ביס לתסריטאים. מאוד נחמד. התחלתי כבר לעבוד על תסריט, הקולנוענית תראה אותו מחר וייתכן ותצטרף אליי בכתיבתו. לא רק כתיבה צריך כי אם בימוי של הסרט, אבל לזה יש זמן, מתעניינים? תקראו.
ולחדשות הרעות, מעכשיו לא יהיו פה תיאורי זימה בבלוג (כאילו עד היום היו...), לכת מעריצי השפיציק הצטרף ילדון חמוד בן 9 בשם יונתן קסלר, הבלוג שלו "בננה" יקבל את מרב תשומת הלב, ברור?!
השעה 00:56, בוקר טוב.
איציק (אל של כ-ו-ל-ם!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
