לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Shpitzik Story

אדם קם בבוקר, מחליט שהוא אליל. אין מה לעשות חוץ מלהעריץ אותו. אפשר לא, אבל ממש לא כדאי. תאמינו לו, הוא האל האחרון שכדאי לכם להתעסק איתו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2003    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2003

איציק - לבקשת הצופים (או יותר נכון, לבקשת עפרוני)


הבנתי, אם אני לא אתן דוגמיות לרעיון הכללי, אני לא אקבל ציור יפה לקעקוע שלי.


 


אז קבלו, תמונות של נשים. יפות. מצויירות.


 

 



 

 



 

 



 






 לזה תוסיפו את ההגדרות שלי לקעקוע וכל מה שצריך זה כישרון ציור וזהו. אז קדימה. לצייר.


השעה 00:40, בוקר טוב.


איציק

נכתב על ידי איציק שפיציק , 30/11/2003 00:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איציק - מוטרד, או שזה גזים?


ליאת הייתה כאן אתמול.

 

כבר מזמן הבטחתי לה לראות יחד איתה סרט, את "Pirates Of The Caribbean" ליתר דיוק. כמה מזמן? לפני שהיא נפגעה בפיגוע. ביום של הפיגוע דיברנו וקבענו ללכת יום למחרת, בשעה 22:00 שמעתי שהיא נפגעה בפיגוע. אז אתמול השלמנו פערים.

 

לסיפור של אתמול יש רקע ארוך שנראה לי שכדאי להזכיר לפני שנתחיל לדבר על כל השאר.

 

לפני שהייתי עם האקסית, הייתי מאוהב בליאת. לא משהו של יום יומיים, משהו יותר קרוב לשנה וחצי. סיפרתי לה את זה, את כל מה שאני מרגיש כלפיה, די מוקדם, הרבה לפני שעברה שנה וחצי.

 

היא מצידה אמרה שהיא לא מעוניינת, שאנחנו ידידים טובים ושהיא לא רוצה שנהרוס את זה. אתם יודעים, כל הבולשיט הזה.

 

אמרתי טוב. מבאס, אבל אין מה לעשות. הייתי כבר מוכן להמשיך הלאה, כתמיד. אבל הפעם זה היה משהו שונה, זה לא עבר. כל פעם שראיתי אותה הלב שלי קפץ, המצברוח שלי היה בשמיים. אתם יודעים, כל הבולשיט הזה.

 

הבעיה שכאן, המצברוח היה בשמיים ומיד אח"כ מתחת לאדמה, כי ידעתי שאין כלום ולא יהיה כלום.

 

בשלב מסויים (שנה וחצי אחרי, כזכור), החלטתי שמספיק ודי, צריך להמשיך הלאה. התקרבתי לאקסית ובסופו של דבר התחלנו לצאת (שנתיים וקצת, כזכור).

 

בכל הזמן הזה, גם לפני שהתחלתי לצאת עם האקסית, גם בזמן וגם אחרי, תמיד ידעתי שישארו לי רגשות לליאת, משהו כזה שלא נעלם.

 

אתמול קבענו לראות סרט, היא באה אליי, התיישבנו על הספה וסוף סוף ראינו את הסרט שקבענו כ"כ מזמן לראות. צחקנו לפני, צחקנו בזמן הסרט, דיברנו, היה כיף.

 

ואז זה קרה, אחרי הסרט, היא נרדמה, בדיוק לשתי דקות. בשתי דקות האלו הספקתי להסתכל עליה, לראות כמה שהיא חמודה כשהיא ישנה, לראות כמה שהיא יפה, להזכר בכל הרגשות האלו שהיו מזמן. לא משהו תמידי כזה, משהו עכשווי, משהו שאומר: "אני רוצה אותה, עכשיו, אני רוצה להיות איתה". פתאום כל החלטות האלו של "לא להכנס לקשר" ו"לא להתאהב שוב פעם בליאת" הלכו, נעלמו, נגוזו. כ"כ רציתי לנשק אותה באותו רגע. במקום זה הערתי אותה, בעדינות, שאלתי אם היא רוצה שאניאקח אותה הביתה, היא אמרה כן, לקחתי.

 

מה עושים עכשיו? אני לא חושב שאני מוכן לקשר עכשיו, כ"כ מוקדם אחרי הפרידה מהאקסית. עד כמה שאני יודע גם ליאת לא מוכנה לקשר, היא באמצע שיקום כרגע ולא ממש רוצה להכנס לאיזהשהוא קשר בזמן שהיא מנסה להתגבר על כל מה שקרה ולהתמודד. אני גם לא בטוח בכלל שאני מוכן לקבל שוב פעם לא ממנה, במקרה המאוד הגיוני שזה מה שהיא תגיד.

 

מצד שני, אני ממש לא בטוח שאני רוצה להיות מאוהב שוב פעם במישהי ולדעת שהיא לא מחזירה אהבה.

 

אז מה עושים עכשיו? יש הרגשה כזאת בבטן, מטרידה, שצריך לעשות משהו, אבל אין מה לעשות.

 

בעצם, יכול להיות שזה גזים.

 

השעה 13:32, בוקר טוב.

 

איציק

 

 

נכתב על ידי איציק שפיציק , 29/11/2003 13:08  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איציק - משלוש יוצאת אאאאאאאאחת!


and then, there was one.

 

טוב, נפגשנו. היה נחמד, באמת שכן. דיברנו. אפילו הגעתי איתה לשיחות על פוליטיקה... אני?! פוליטיקה?! מוזר...

 

איכשהו הגענו לזה שאני והיא חשבנו על אותו דבר בשיעורי אזרחות של בי"ס: מאחר ויש את החוקים לשעת חרום, אלו שבמקרה של שעת חרום אפשר להפעיל אותם ואפשר להשתלט על המדינה, מאחר והארץ הזאת מוגדרת במצב חרום בערך מאז שהיא הוקמה ומאחר ודמוקרטיה זה רע, דיקטטורה טוב (יש הסבר, אבל אין לי כוח), אז כל מה שצריך זה להפוך לראש ממשלה, להשתמש בצבא תחת החוקים לשעת חרום ולהשתלט על המדינה, ואח"כ, דרך סוריה, העולם!

 

ויחד עם כל זה שהיה נחמד לדבר איתה, שצחקתי, שנהניתי, זה פשוט לא היה זה. אני לא מעוניין, לא רגשית, לא מינית, לא כלום.

 

היא בחורה אחלה, אבל אני מסתכל עליה ואני יודע שהיא תרגיז אותי אם אני אדבר איתה יותר מדי ואראה אותה יותר מדי. אני מסתכל עליה ואני חושב לעצמי "אוקיי, זאת בחורה שלא ממש בא לי להכניס למיטה" (וכמעט עשיתי תאונה כשקלטתי מה אני אומר). אני מסתכל עליה ואומר לעצמי "אוקיי... אבל לא".

 

אז אני יודע מה אני רוצה ממנה, כלום.

 

נשארה הסמב"צית.

 

השעה 17:04, בוקר טוב.

 

איציק

נכתב על ידי איציק שפיציק , 28/11/2003 16:57  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  איציק שפיציק

בן: 43




16,407
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיציק שפיציק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איציק שפיציק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)