מה הקשר בין סטירות ונוכחות ? אולי בעצם אין

השבוע התוודעתי לאדם בעל עוצמות מדהימות. הסטירה הראשונה שקיבלתי ממנו פשוט העבירה אותי על דעתי, אם אי פעם היה לי אידאל על גבר חסון הרי זה הוא.

אתמול אני נבהלתי מהעוצמות שלו.  אם יכולתם רק להביט בחזה שלי בבוקר ים שישי זה, הצבעים הם ככה : אדום כחול שחור סגול.

ברגע שהוא מחזיק חזק בפניי, ממש מועך אותך והלשון שלי ישר יוצאת ומלקקת אותו, מתענגת ומתמסרת אליו, יודעת שכל רגע תנחת הסטירה על הלחי שלי, ואכן היא נוחתת, בחוזקה, בעוצמה, למרות שציפיתי לה אני מזועזעת, לא מספיקה להבין ושניה נוחתת, ושלישית, ושוב הוא משחק עם הפנים שלי ושוב סותר לי חזקקקקק. תוך שתי שניות אני על ארבע לרגליו, אני לא מצליחה להבין איך בתנועת יד, בכזאתי כלות הוא משפיל אותי ומוריד אותי על ארבע.

הדבר היחד שנותר לי לעשות זה להתמסר, לכאב ולהשפלה ולעוצמה שבגבר כזה, שלא מבקש ולא שואל אלא פשוט לוקח כובש ובועל.

זה הכוח של הבדסמ, הכוח הסוחף החזק המטרף, של לקחת לכבוש ולהתמסר לתענוג שבקיצוניות.

לסרב לו? יש דבר כזה? הרי רק הרמתי את מבטי אליו למעלה כשהייתי על ארבע לרגליו והרגשתי את נחת זרועו החזקה מוטחת אל עבר פרצופי ואת ראשי מורד אל עבר נעלו. "תלקקי" לא שהוא אמר, אין בזה כל צורך, אני פשוט יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות.

הרי אני הכלבה שלו.