אוייש... למה לא חשבתי על משהו שישמע אינטיליגנטי?!?הבלוג הכי לא מעודכן. אבל כנראה שזה טוב כי אני כותבת רק כשחרא - אז מסתבר שלא חרא לי כל כך הרבה. |
| 9/2003
 כל ההתחלות קשות...
...אני מקווה שלא קשות מדי כי יש לי לא מעט כאלה בתקופה הקרובה.
ביום רביעי אני עוברת דירה ועוד ארבעה שבועות אני מתחילה ללמוד.
לא שיש לי בעיה עם זה - אפילו להיפך - זה לא יכל לבוא בזמן טוב יותר. אבל בכל זאת... יש קצת חששות. זה לא הכי סימפטי להיות צעירה ופעורה באוניברסיטה, ולגור עם החברה הכי טובה שלי יכול ליצור הרבה בעיות. גם כל הקטע של לשלם חשבונות, לדבר על בסיס יומי עם סוכני ביטוח, להשוות מחירים בסופר ולהתקמצן על כל שקל בכלל לא לעניין. חשבתי שדברים כאלה אמורים לבוא עם בעל, ילדים ומשכנתא...
ולהוסיך לכל זה גם בלוג חדש?! נראה לי שכל העסק מתחיל להיות קצת כבד...
מצד שני זו אמורה להיות אחת התקופות הכי טובות בחיים שלי - סקס, סמים ורוקנרול (הלוואי שלא יתברר בסוף שהכל היה סתם מיתוס כי אז זה יהיה סתם מחורבן. טוב, במקרה הכי גרוע לפחות עשיתי תואר בדרך...).
אז ביום רביעי אני עוברת וההגיון אומר שצריך להתחיל לארוז אבל העצלנות שלי עוברת כל גבול ואני יודעת בדיוק איך זה יסתיים: ביום שלישי בלילה אני אשב מול תיק גדול וריק ואבהה בו. אחרי רבע שעה אני אחליט לעשות רשימה של דברים שאני צריכה לקחת. זה יהיה מעייף כמובן, אז אני אקח הפסקה ואבדוק מה יש בטלויזיה. אחרי שעה של זיפזופ אני אלך לחפש כרית לקחת איתי אבל יהיה לי קצת קשה למצוא אחת כי כולם ישנים וזה קצת מסובך לגנוב לאנשים כריות מתחת לראש (מהכרית שלי נמאס לי כי היא קשה מדי). כל הסיפור הזה ייאש אותי מאוד ואין דבר מעודד יותר מכוס קפה וסיגריה ברגעים שכאלה.
אחרי הסיגריה אני אחזור לרשימה שהכנתי ואוסיף דברים ששכחתי כמו תחתונים, גרביים ומברשת שיניים. אני אוודא שאני יודעת, בתיאוריה, איפה כל דבר נמצא ואלך לישון. התיק יחכה לבוקר - אין שום סיבה שלא.
השעון המעורר מצלצל ברבע לשש, וזה אחרי שלהזכירכם הלכתי לישון בשלוש וחצי. אני מתעוררת באטרף של חיפושים ולא מצליחה למצוא את הג'ינס שתכננתי ללבוש, את המצעים של "עליסה בארץ הפלאות" שרציתי לקחת, וכמובן שאין שום כרית פנויה בבית ואני נאלצת לקחת את הכרית המחורבנת שלי.
אוף!!! אני שונאת לארוז!!!
נראה לי שאני הולכת לחפש תיק גדול וריק...
| |
| כינוי:
בת: 43
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
