על הספסל בשדרה

קָשַׁרְתִי מַחַק לְקָּצֶה אֶָחָד

שֶׁל חֲתִיכַת חֶבֶל קְצָרָה.

אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי הִדַּקְתִּי

לְמַעֲטָפָה גְדוֹלָה.

נִיסִיתִי לִשְׁלוֹחַ אֶת הַמַּעֲטָפָה,

אַך לֹא צָלַחְתִּי אֶת הַדַּף

שֶׁמַּפְרִיד בֵּין הַמִּלִים

לְבֵין הַכַּוָּנָה.

אַחר, קָשַׁרְתִי קֶשֶׁר נֶגֶד הַמַּחַק

יַחַד עִם הַשִּׁיר

וּבָנִינוּ עֲפִיפוֹן.                

כּוֹחַ הַמְשִׁיכָה שֶׁל הַמַּחַק

לֹא יָכוֹל לָנוּ.