| |
רחבאל - מיומנו של פינגווין מחמד 
קורותיו של פינגווין מחמד באזור נטול פינגווינים |
| 10/2003
קולות של פינגווינים
טוב, אז בסוף לא ירד גשם. לקחתי את האוטובוס לסיבוב וחיפשתי קורבנות להשפרצה. מצאתי רוכב אופניים אחד שהדגים באמצע אבן-גבירול איך רוכבים בלי חולצה ובלי ידיים, אבל לא היתה שום שלולית באיזור כדי להשפריץ עליו. חבל.
בערך בינואר פנחס הודה בפני שהוא מאד מתוסכל מזה שאני פינגווין שתקן. "אתה כל הזמן רק רואה טלוויזיה ושותק. בשביל מה אני צריך פינגווין בעצם?" הוא היה שואל בעצבנות. "גראמפ גראמפ" הוא היה רוטן "אולי תגיד משהו על הסיר החדש שקניתי?" וככה היה מנדנד לי שוב ושוב.
שתקתי. מה היה לי להגיד לו? שיגיד תודה שאני ממלא לו את הבית בארומה אריסטוקרטית ובפלומה. בכלל מזלו שעדיין לא השפרצתי עליו עם האוטובוס. מה הוא רוצה שאני אגיד לו כבר? שהמפה שיש לו על השולחן לא מיושנת? מיושנת!
עד שבמהלך פברואר, לבנה ביקרה את פנחס. פנחס הציג אותי בפניה: "לבנה, רחבאל, רחבאל לבנה". "הו!" היא אמרה "יש לך פינגווין מחמד איכותי!". ישר מצאה חן בעיני. כשפנחס הלך למטבח להכין לה תה, לבנה תהתה על קנקני: "מאיפה באת? מה אתה עושה במהלך היום? אם היית לחם, איזה לחם היית?".
"מיצמיצמיצ!" ככה בדיוק עניתי לה. היא כל כך השתדלה שלא היה לי נעים. היא מיד קראה לפנחס "הוא מדבר! הוא מדבר! רחבאל, תגיד שוב מיצמיצמיצ! נו, תגיד!" אז אמרתי. "מיצמיצמיצ!"
זה עובד מצויין בשיחות. רחבאל, מה השעה? מיצמיצמיצ! רחבאל, שוב לא הורדת את הזבל? מיצמיצמיצ! רחבאל, איפה שמת את המכשיר פלסטיק הקטן שמפריד בין הצהוב והלבן של הביצה? מיצמיצמיצ? נו, זה לא שלמישהו יכולה להיות תשובה יותר אינטיליגנטית לשאלה הזו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
