סיימתי את כל ההכנות לקראת הטיול הגדול!
אתמול בבוקר לקחתי לי את הסולם של פנחס, מיקמתי אותו ליד הכוננית של כל הדברים שאף פעם הוא לא משתמש בהם, טיפסתי עליו והתחלתי לחפש מפות. מתחת ל-"איך תכין את עצמך לפסיכומטרי מיד בשלושה שיעורים קלים" ו-"תלישת שיער - מיתוס או מציאות?" מצאתי מאגר עצום של מפות. היתה שם מפה אחת של ירושלים, ואחת של תל אביב, אחת של כל הארץ ואפילו ספרון זעיק שיש בו מפות של כל הכבישים עם ציורים קטנים ליד תחנות דלק של פז.
לקחתי את המפה של כל הארץ, פרשתי אותי על השולחן והתחלתי לסמן בטוש מרקר צהוב את המסלול המתוכנן שלי. "הנה, יוצאים מהבית של פנחס, נוסעים פה, פונים ימינה, מטפסים על הגבעה, צוברים מהירות, חולפים על פני הגן הציבורי, ואז נוסעים למושב רינתיה". למה בעצם אני צריך להיות במושב רינתיה? הפכתי בסוגיה כמה דקות, והחלטתי שבעצם עדיף לי לאלתר את הטיול בזמן שאני אהיה בו כבר.
שמח על ההחלטה המהותית, פניתי לשאר הסידורים. נותרו לי מעט מאד פריטים לארוז. לקחתי שק שינה אדום שמתאים לי במידה, אם אני ארצה לישון מתחת לכיפת השמיים. ארזתי לי גם תפוח והכנתי שני סנדוויצ'ים פשוטים (לחם, גבינה לבן, דגיג, גבינה צהובה ומעט עגבניה עם פלפל שחור עליה). התיק אוכל התאים להם בול, בדיוק כמו שמצוייר על הצד שלו. לקחתי לי סכין מטבח, כדי שאוכל לחתוך את התפוח או לצוד קרוקודילים, וכמובן שגם לקחתי מספריים לשפם. אף פעם אסור לצאת מהבית בלי מספריים כאלה, תמיד הם יהיו מועילים למשהו.
כדי להיות בטוח שאני לא אשכח שום דבר, הוצאתי את השכמיה שלי מהארון ושמתי אותה על השטיח ליד האופניים. זו שכמיה מאד מוצלחת. כשאני לובש אותה אני לא נרטב בגשם, לא משתזף בשמש, ואם אני עומד בלי לזוז אנשים חושבים שאני גמד גינה שפסל שיכור פיסל.
עכשיו הכל מוכן לטיול הגדול. אני מקווה לצאת אליו כבר מחר בבוקר, אם מזג האוויר ירשה. אוחחח, אני בטח לא אצליח להרדם בלילה מרוב התרגשות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
