רחבאל - מיומנו של פינגווין מחמד

תוכניות רבות היו לי. לטייל למושב רינתיה, לבקר את פארק שעוני השמש במוזיאון ארץ ישראל, לקחת את האוטובוס שלי לסיבוב בכל רחבי הארץ, לפגוש את הקוראים הרבים שלי - ומה יצא?

ביום ראשון בבוקר אני מתעורר לי אחרי סוף שבוע מלא פעילות (בכל זאת, הכנתי מילון ותוכן עניינים - זו עבודה מפרכת). יצאתי מהמסתובב של הכלים ואמרתי "האפצ'י!". התבלבלתי לפתע. האפצ'י זה לא בלקסיקון של הפינגווינים. עובדה, במילון הזעיק שלי המילה לא מופיעה כלל וכלל. חשבתי שאולי זה היה מקרה, אבל מסתבר שלא. "האפצ'י! האפצ'י! ה-----אפצ'י!" אמרתי בהחלטיות.

ניגשתי למיטה של פנחס, משכתי לו בשרוול של החולצה ואמרתי לו "מיצמיצמיצ". הוא פקח חצי עין תורנית ושאל "מה? מה? מי? מה? ואני חלמתי כזה חלום מוצלח על ההיא שבועטת בימי ראשון בערוץ 2. למה הערת אותי?" "האפצ'י! מיצ מיצ!!".

הוא התעורר מיד. פנחס הוא בעל פינגווין מחמד מאד נחוש. הוא השליך מעליו את השמיכה, זינק מהמיטה, לקח אותי לאמבטיה ונתן לי למדוד את החום. יצא 41.5. פנחס כבר היה בטוח שצריך לאשפז אותי או לפחות לשים אותי בפריזר כדי שאני לא אמס, אבל הפניתי את תשומת ליבו ("מיצ מיצ.") לכך שאני פינגווין, ושאצלנו 41.5 זה חום, אבל לא חום גבוה במיוחד. הוא נרגע מיד, והכריז שאני חליתי בשפעת ושאני צריך להשאר במיטה שבוע לפחות.

כשפנחס לוקח פיקוד, הוא לוקח פיקוד. תוך דקות הוא הפך את חדר העבודה שלו לחדר המיועד לפינגווין חולה. הוא סובב את הטלוויזיה לכיוון המיטה, סידר את המיטה ושם עליה כרית איכותית, הוציא שמיכה רקומה עם ציורים של אלפקות שסבתא שלו רקמה במיוחד אחרי שביקרה בחוות האלפקות, וגם ציווה עלי: "עכשיו תיכנס למיטה ואל תצא ממנה אלא אם כן אתה חייב ללכת לשירותים". הוא גם נתן לי חבילה מיוחדת של ממחטות אף - כאלה שלא עושות אדום באף. טוב מאד שהוא מתייחס גם לענייני אופנה במצבים כאלה. פינגווין אדום זה הדבר הכי מגוחך שאפשר למצוא בטבע. יותר אפילו מג'ירפה.

נכנסתי למיטה. לא מסרבים לפנחס כשהוא לוקח פיקוד, כי הוא תיכף מתעצבן. בדרך כלל אני משכנע אותו, אבל הייתי חולני וחלוש - לא היה לי כוח למאבקים. פנחס הלך למטבח וחזר עם קנקן גדול מלא תה שהסריח מפירות יער, קנקן אחר מלא מים ושתי כוסות פלסטיק עם קש מובנה. הוא נתן לי את השלט לטלוויזיה ואמר "אני עכשיו הולך לעבודה, אבל עוד מעט יביאו לך הפתעות".

אני מאד אוהב הפתעות! מעניין למה הוא התכוון? אולי הוא קנה לי עוד זוג אופניים? או מספרי שפם מוצלחים יותר? ואולי מכשיר דיוידי לחבר לטלוויזיה שבחדר עבודה, כי לקמצן הזה יש רק דיוידי אחד שמחובר בסלון? בינתיים עד שיגיעו ההפתעות הדלקתי טלוויזיה. היה שידור חוזר של גמר ששטוס 2002, ובו שני ילדים ניסו להזכר אם נפוליאון זה סוג של גבינה או סוג של עוגה. טיפשים, ברור שזו עוגה.