לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

רחבאל - מיומנו של פינגווין מחמד


קורותיו של פינגווין מחמד באזור נטול פינגווינים
כינוי:  רחבאל

בן: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2003

ברדיו אמרו שירד גשם


אני שמעתי. שמעתי אפילו פעמיים. ואז שמעתי שוב. אמרו שירד גשם. גם פורום מזג אוויר הודיע שירד גשם, ואפילו נתן דיווחים מהשטח. כולם דיברו על גשם. היחיד שלא דיבר על גשם היה לוי לב שוקרון היחיד - מייסד המודל הפינגויינים  לחיזוי מזג אוויר. הוא צדק. בפעם הבאה צריך להקשיב רק לו.

 

מעשה שהיה כך היה. אחרי ששמעתי ברדיו וקראתי בפורום שעומד לרדת גשם, נכנסתי לכוננות אוטובוס. הוצאתי את הקרצף הפיגמי מהקופסה שלו, נתתי לו מטלית ותכשיר ניקוי מרוכז ושלחתי אותו לקרצף באיכותיות את רצפת האוטובוס. במקביל, כדי לחסוך בזמן, לקחתי אני מגב, נייר, דלי עם מים וגם ספריי לניקוי חלונות, וניסיתי לנקות את החלונות של האוטובוס. אחר כך חזרתי הביתה, לקחתי את השרפרף הזעיק של פנחס וחזרתי לנקות חלונות באוטובוס. אני נמוך מדי מכדי להגיע ע-----ד ללמעלה של החלון.

 

אחרי שהקירצוף הסתיים סגרתי את האוטובוס המבהיק, עליתי הביתה ויצאתי למרפסת לחכות לגשם שיבוא כבר. הוא לא הגיע. חיכיתי עוד קצת. הוא לא הגיע. המהמתי לי שיר לכת ידוע בזמן שאני מתנודד מרגל לרגל בחוסר סבלנות בולט. הוא עדיין לא הגיע. הצצתי בפורום, ראיתי את כל הדיווחים על גשמים ברחבי הארץ, בדקתי שוב מה קורה בחוץ - לא ירד גשם. היתה רוח, אבל לא ירד גשם. היה ענן אחת תועה, אבל הוא מיד תיקן את דרכיו הנלוזות והסתלק.

 

נמאס לי לחכות. כמה אפשר? פינגווינים ידועים בכך שהם דורשים סיפוקים מידיים. נכנסתי לאוטובוס והתחלתי לנסוע ולחפש שלוליות. עברתי ליד הדואר - אין שלולית. עברתי ליד הסופר - אין שלולית. בדרך לאיילון הכביש היה מעט רטוב, אבל זה היה צינור שהתפוצץ. סוף סוף באיזור הכניסה לתל-אביב מצאתי שלולית! אמיתית! אבל לפניה חנה אופנוע מעצבן, ולא יכולתי להגיע אליה עם האוטובוס ולהרטיב את העובר ושב שעמד לידה. זה באמת לא בסדר ככה.

 

במהלך חיפושי אחרי שלוליות איכותיות שמתי לב לתופעה מוזרה. תזמון הרמזורים משונה לגמרי! אני לא מבינן גדול בתיזמון רמזורים, אבל נראה לי שלא מאד חכם להפוך רמזור לירוק, כך שהרמזור שנמצא 100 מטר ממנו מתחלף לאדום בדיוק שמגיעים אליו. אחר כך מתלוננים שיש זיהום אוויר ופקקים. אולי זה בגלל שכל כך הרבה אנשים אוהבים להתלונן, אז הם מסדרים את הרמזורים ככה שיהיה להם המון על מה.

 

החלטתי לקחת את העניינים לידיים. עצרתי את האוטובוס ליד מרכז מסחרי וקניתי בסופר ארגז שלם של בקבוקי קולה. בחרתי נקודה איסטרטגית על הכביש ושפכתי את כל הבקבוקים אליה. וכך בניתי לי שלולית איכותית במו עצמי! נכנסתי לאוטובוס, עשיתי וורום וורום ונסעתי מהר מהר לכיוון השלולית הלגמרי פרטית שלי.

 

מה הסיכוי שמערכת הביוב העירונית תפעל בצורה אופטימלית דווקא היום? מסתבר ש-100%. עד שהגעתי לא נשאר מהשלולית כלום, חוץ מחתיכת כביש מעט דביקה, ושלושה זבובים   ע צ ו מ י ם.

 

מזל לפחות שהציפו לי את הבלוג בתגובות, עכשיו אני יכול להסיע את האוטובוס דרכן ולהשפריץ הבמבון שטובוטובויובות.

נכתב על ידי רחבאל , 31/10/2003 00:29  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



17,190
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרחבאל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רחבאל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)