בשעה טובה ומוצלחת, אחרי התלבטויות רבות ודיונים, הפכה קטי לעיר ואם בישראל!
לפני כמה דקות פנחס התחיל לדלג בשמחה בבית ולשיר "תינוק חדש, תינוק זעיק, הידד!" בחוסר כשרון מוזיקלי בולט. ניגשתי אליו, משכתי לו בשרוול ושאלתי "מיצמיצ? מיצמיצמיצ??"
"כן! לקטי נוסד ילד חדש! מזל טוב! הידד!"
הידד!! מיד הצטרפתי לפיזוזים של פנחס, ועכשיו אני שולח לה ברכה מהיומן שלי:
מזל טוב! הופ הופ טרהלהלה גדלה לה המשפחה ביחידה! שיהיה חזק וגיבור וגדול ועצום, וגם שלא יקראו לו רעואל! בעצם שכן יקראו לו רעואל! הידד! והוא ילמד מאד מהר את כל המקצועות בבית-ספר, ויהיה מקובל על כ-----ל הילדים בכיתה שלו, וגם אני אלמד אותו לרכב על אופניים מאד מהר, והוא יזכה באולימפידת רכיבה על אופניים לילדים זעיקים, ויסע להתחרות בתחרויות בינלאומיות במהירות הבזק! מיצמיצמיצ!
אני כבר לא יכול לחכות שפנחס יקח אותי לראות את התינוק החדש והאמא הותיקה שלו.
הידד!