אחרי שהקיפוד, דודתי מצד-אבי הרוחנית, הכריזה על מקצה חדש בתחרות שלה, היא דרשה ממעריציה הרבים מאד לצייר תמונות שלי ולחבר לכבודי חמשירים. והנה, חלף לו שבוע, הגיע סוף השבוע (שעליו עוד יגיע הדיווח) והיא פירסמה את התוצאות!
התמונות נאות ביותר, אבל לא תמיד דומות לי. נניח, התמונה המעולה של רונה מעולה לכל הדעות, אבל לא ביקשו ממנה לצייר את אחותה של הסבתא-רבא שלי בלבוש הויקטוריני הפופולארי שלה. תמרי כתב חמשיר מרגש ביותר, אבל צייר את שכנו לתא-המאסר של דוד שלי - מִיצָאֶל סתום-העין. למיצאל היתה קריירה מבטיחה בתור פינגווין מחמד של שודד ים ידוע, אבל היא נקטעה באיבה בגלל תקרית המקרל המפורסמת. סטודנטים למשפטים עדיין לומדים עליה.
לבריינלס אני מוסר את אהבתי הרבה. אמנם הציור לא מאד דומה לי, אבל ברווז המחמד שאני מחזיק שם מחמם לי את הלב ועושה לי סדר בפלומה. רק שמכלבים אני לא מפחד, חוץ מכלבים גדולים ומפחידים, כי באנטרארטיקה אין כלבים גדולים.
תודה לכולם. אני גם אתן רמז לכל אלה שמתלבטים לאיזה מהאנשים אין פינגווין מחמד - אנחנו לא סובלים ריח של כוסמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
