רחבאל - מיומנו של פינגווין מחמד

הכותרת של הקטע הזה היא הומאז' נאה לשיר מטופש שפנחס מהמהם מדי פעם. פעם בכמה זמן הוא מזמר לעצמו "ביצים ביצים, ביצים ביצים". שאלתי אותו פעם מה הוא שר לפתע דברים כאלה, והוא הסביר לי שבילדותו המוקדמת, כשהוא הוא היה כל כך זעיק שגם הוא היה יכול להכנס למיני-בר, היתה פרסומת כזו בטלוויזיה. הוא לא זוכר אותה לגמרי, כי כאמור הוא היה זעיק והתחבא במיני-בר רוב הזמן, אבל הוא חושב שזה הלך בערך ככה:

בוקר טוב, מה אוכלים היום?

ביצים ביצים, ביצים ביצים.

הוא לא זוכר יותר, אבל שנינו חושבים שמדובר היה ביותר מארוחה אחת.

ובכן, הבוקר לקחתי את תיק האוכל עם הסנדוויץ' והקלמנטינה, לקחתי גם את השכמיה כדי ש-Floem לא תדאג (היא תמיד נחמדה אלי, ואני לא רוצה להדאיג אותה סתם כך), זכרתי את השקית עם הינשור ויצאתי לדרך. דיוושתי לי בחדווה תוך המהום "ביצים ביצים, גלינג גלינג! ביצים ביצים. גלינג!" וחיפשתי את הדרך לבית של קטי. סוס המליצה בפני לעלות על איילון דרום ולנסוע עד שאני אגיע לבית של קטי. כך עשיתי.

רק שלא ידעתי איפה זה איילון דרום. מאיפה לי לדעת? בפעמים היחידות שנסעתי לתל-אביב באוטובוס שלי (שבינתיים העיריה גררה, מרושעים שכמותם) נסעתי לפי מפה של אגד, ושם לא היה כתוב שום דבר על איילון. אז התחלתי לשאול. מסתבר שלא קל לשאול אנשים איך מגיעי לאיילון דרום כשאתם פינגווין. התשובות נעו בין "הו, פינגווין גמוד, כמה אני מקנא בך שיש לך מעריצה סודית ולי אין" לבין "הי, תראו! זה ההוא שכותב יומן! מיצמיצ! גם אני רוצה פינגווין מחמד!". היה מישהו שניסה לשים אותי בתא המטען שלו ולקחת אותי הביתה לילדים. ניקור מכוון היטב הבהיר לו שלא מתעסקים עם פינגוויני מחמד שמגיעים לו בדיוק עד הרוכסן. מי אמר שרע להיות זעיק?

כל זה לא עזר לי למצוא את איילון דרום. לפתע היתה לי הברקה. בשביל מה יש לי ינשור איתי? הרי ינשורים הם נווטים מצויינים אם רק מכוונים אותם היטב! צריך להתכונן. חזרתי לבית של פנחס, וקיוויתי שקטי תתקשר. רציתי לדבר איתה, אבל קשה לי לחייג בטלפון כי הלחצנים מסרבים להלחץ. היא באמת התקשרה ועניתי מיד:

- מיצמיצ?

- שלום רחבאל, זו קטי! מה נשמע?

- מיצמיצ! מיצ מיצמיצ מיצמיצמיצ?

- יופי. אצלנו הכל מצוין. רעואל בריא ושמח כמו תינוק מעולה. הוא אוכל וישן ואומר "הו!".

- מיצ! מיצמיצ מיצ מיצמיצמיצ מיצמיצ מיצמיצמיצ?

- איילון דרום? לא, אני לא יודעת איך להגיע אליו מהבית של פנחס. זה בית שממוקם במקום מעט זדוני.

- מיצ מיצ. מיצ מיצמיצמיצ מיצמיצמיצ?

- כן, בטח שאני אוכל לעשות ככה. וגם לפתוח חלונות, כן? מתי, עכשיו?

- מיצ. מיצמיצמיצ.

- בסדר, אז מחר בבוקר אני אעשה כמו שביקשת ממני. אין שום בעיה.

- מיצמיצמיצ!

- ביי ביי, וד"ש לפנחס.

מחר על הבוקר אני שוב אצא לדרך, והפעם אין שום סיכוי שאני אאבד את הדרך!