אני קרוע בין שתי תכונות פינגוויניות. אלו תכונות שקיימות כמעט אצל כל הפינגווינים, והן קיימות גם אצלי. בסופו של דבר אני פינגווין די רגיל, למרות הסיטואציה הלא רגילה שאני מצוי בה.
התכונה הראשונה היא הרצון בפרסום חובק עולם. פינגווינים אוהבים שמדברים עליהם ושמזכירים אותם בשיחות בארוחת הערב. לכן תמיד אנחנו לבושים בהידור. כך, אם צלם טלוויזיה פוחז של הנשיונל ג'יאוגרפיק מפתיע אותנו באמצע אסיפת דיירי קרחון, אנחנו רק צריכים לנער את הפלומה מהשלג ואנחנו מוכנים לצילום.
התכונה השניה היא שאנחנו שונאים לבקש עזרה מאחרים. תמיד אנחנו מפחדים שיגידו לנו "לא", ואז נעמוד שם ונראה כמו טיפשים, אבל לא רק טיפשים אלא טיפשים שהודו בחולשה מסויימת.
מאז שאני מסתובב פה בין בני האדם, אני לומד ומתפתח, לכן אני מצליח להתגבר על האינסטינקט הטבעי שלנו לא לבקש עזרה, ומבקש אותה פה. תסלחו לי בבקשה אם זה מעט ארוך ועילג, בכל זאת אני נלחם פה במאות אלפי שנות אבולוציה ובכל מה שההורים שלי לימדו אותי.
אהם, ובכן, כן, מה נשמע? מזג האוויר מוצא חן בעיניכם? לוי לב שוקרון היחיד מדווח על אפיק-ים-סוף פעיל ומבטיח גשם וביצי פינגויינים בשבוע הבא. כמובן שזה לא מקומו של פינגווין גמוד שכמותי לסתור את לוי לב שוקרון היחיד, אבל אני יכול להבטיח לכולכם שלא יהיה אף פינגווין שיזרוק את הביצים שלו על עוברים ושבים תמימים בירושלים.
תודה. אה, אוי, שכחתי. אוף, הטבע הפינגוויני הזה. אני אפסיק לבזבז זמן אני חושב, ואגש ישר לנקודה. כן. בדיוק. אז הייתי מבקש ממי שזה לא קשה לו או לה, אבל רק ממי שזה לא קשה לו או לה, שלא יהיה אף אחד שיתאמץ חלילה בגללי, שאם אתם יכולים ולא קשה לכם, וזה לא עושה בעיות וזה בסדר מבחינתכם, ואם הטקסט כמובן משקף את דעתכם, שלא יצא שאני כופה עליכם את הדעות המגוונות שלי, שבבקשה אם זה בסדר תשימו - אוי, זה מביך - תשימו אחד משני אלה אצלכם בבלוג, שאני אשמח מאד ואהיה שמח גם?
או
?
אוי, כל כך לא נעים לי עכשיו. בטח אף אחד לא ירצה. אני מצטער שהטרדתי אתכם. אני אלך עכשיו ואתחבא לי במסתובב של הכלים עד שפנחס יבוא הביתה, ואז אני אשב לו ליד הנעלים ואקווה לטוב.