אבוי! אבוי! נורא! נורא!
אתמול בערב קצת אחרי שפנחס חזר הביתה מהעבודה והתחיל לבשל ארוחה מפוארת לו ולשלומית, התגנבתי למחשב שלו ובדקתי אם שלחו לי דואר. אני מאד אוהב ששולחים לי דואר, אבל לא כזה שיש בו בדיחות שתמיד מעבירים הלאה, אלא דואר שאנשים השקיעו וממש כתבו בו דברים במיוחד בשבילי.
מצאתי בדואר הודעה אחת עם לינק למאמר הנוראי הזה.
מרוב הלם וצער נפלתי על ישבני! הרי כדי להגיע למחשב של פנחס אני צריך לעמוד על קצות אצבעותי ולהתמתח ע------ד למעלה. ברגע שקראתי את ההמצאות הזדוניות האלה, נפלתי ואולי אפילו נחבלתי מעט - אני לא בטוח כי הייתי עסוק בלמרר בבכי.
עד מתי ימשיכו להפיץ עלינו הפינגווינים שקרים נוראיים כאלה? כבר לפני זמן רב תיארתי את התופעה, אבל לא דימיינתי שפה, בבית הוירטואלי שלי, איפה שאספתי לי חברים רבים ויקרים, יתקפו אותי כך.
כל הלילה לא ישנתי, רק נתתי תנופה עם הרגליים לדופן של המסתובב של הכלים והסתובבתי לי ויייייש וייייש. בדרך כלל אני מאד נהנה להסתובב ויש ויש, אבל הפעם אפילו זה לא שימח אותי. ורק עכשיו אני יכול לכתוב תגובה מתרעמת וזועפת מאד, על השקרים הבוטים והנוראיים האלה שמפיצים עלי.
אבוי! בוקה ומבולקה!
מה אני אעשה עכשיו??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
