לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

רחבאל - מיומנו של פינגווין מחמד


קורותיו של פינגווין מחמד באזור נטול פינגווינים
כינוי:  רחבאל

בן: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2003

מוצאים חיים לפנחס


ידעתם שאם אתם כותבים דיווח איכותי ליומן שלכם, אבל האקספלורר עף בחלון אחר לגמרי, גם הדיווח המעולה שלכם נעלם? זה בדיוק מה שקרה לי לפני רבע שעה בערך. כתבתי בקפדנות, ולפתע הכל נעלם! גראמפ גראמפ!

 

אין ברירה, מדובר בבעיה שמציקה לי לרוב, ולכן אני אכתוב עליה שוב. בכל זאת, את הפנחס הזה חייבים להוציא מהבית מדי פעם לפני שאני אשתגע. אפילו פינגווין מחמד איכותי וסבלני כמוני זקוק למעט זמן איכות עם עצמו ועם דרקון המחמד שלו. אני לא יכול כל הזמן רק לבדר את פנחס, פנחס חייב למצוא לעצמו תחומי עניין נטולי-פינגווין מדי פעם.

 

נכון שבבוקר הוא יוצא מהבית וחוזר רק בערב, כי מישהו צריך לממן את כל הרכוש ששלומית צוברת פה, אבל בשעות האלה אני טורח ועומל על היומן שלי ועל תגובות נאותות לכל האנשים שכותבים לי, ולכן קשה לי לפתח את תחביבי הרבים. אני צריך לפעמים להיות חופשי גם בערב. לא יכול להיות שכל ערב פנחס ישב בבית, יקרא בספר החדש שלו ואז יקרא לי לעזור לו להמחיז דברים שהוא קרא.

 

הוא עכשיו קורא ספר חדש ושחור על תקופת התנ"ך, וכל פעם הוא מבקש ממני לשחק דמות אחרת. לפני כמה ימים הייתי קורח. הוא נתן לי זקן לבן וביקש ממני לדבר בחשיבות, כאילו אני עשיר מופלג שדורש ג'ובים. מאיפה אני יודע לדבר בחשיבות כמו עשיר מופלג וגו'? אני רק פינגווין! אתמול הוא החליט להמחיז את תקופת דבורה הנביאה. אז מי הוא נתן לי להיות? דבורה? ברק? אפילו סיסרא? לא! לי הוא נתן להיות יעל. ערב שלם ישבתי באוהל וחיכיתי עד שסוף סוף מישהו יכנס ואני אוכל לתת לו חלב. לא חבל על הזמן שלי??

 

הוא התרוצץ לו בבית וצעק "להתקיף! להתקיף!" וגם "תתקיפו! תתקיפו!", ואז בילה שעה בדיאלוג ארוך עם עצמו, בתור ברק ודבורה, כשהוא מנסה לשכנע את עצמו להצטרף לקרב. בסוף בסוף הוא אמר "סטופ! עכשיו אני סיסרא!", התחיל לצלוע ונכנס לאוהל. אוהל, גם כן. הוא ביקש ממני לעמוד זקוף, ואז שם עלי את השמיכה הצהובה של שלומית ואמר "תשאר בדיוק ככה!".  אבל לפחות הוא נכנס לאוהל. "אישה, חלב!" הוא אמר. "מיצמיצמיצ" אמרתי לו ונתתי לו כוס חלב שהוא הכין לי מראש. זהו, שם הסתיים תפקידי. פנחס רמז משהו על זה שיכול להיות שיעל המקורית עשתה עוד משהו, אבל הוא הסביר לי שאני פינגווין זעיק מדי מכדי לעשות דברים כאלה.

 

ככה שרואים שהוא דואג לי. באופן עקרוני הוא בעל פינגווין מחמד למופת. הוא רק משגע אותי מדי פעם, ולכן חייבים למצוא לו תחומי עניין נוספים. עכשיו יש לו איזו מישהי חדשה בחדר כושר שהוא מתרועע איתה קצת, אבל עם המזל שלי היא בטח מעשנת והוא יזרוק אותה וירצה להמחיז שוב את הסצינה בה קושרים את שמשון הגיבור לגפנים. אני מקווה שהפעם הוא יתן לי להיות שמשון ולא הגפן.

 

חוץ מזה רציתי גם להזכיר לכולכם שאתמול היתה הילולת יום ההולדת של לוי לב שוקרון היחיד. אני לא הוזמנתי, אבל מספרים לי שהיה נחמד מאד. לעומת זאת, הוא שינה את שמו ועכשיו קוראים לו לוי לב הפינגויין. ברור לכל מי שמסתכל על התמונה שלו שהוא לא, ולכן אני די מתרעם על השימוש הנלוז שהוא עושה בשם הטוב שיצא לנו הפינגווינים ברחבי העולם.

נכתב על ידי רחבאל , 6/12/2003 10:08  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



17,190
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרחבאל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רחבאל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)