כנראה שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך בדיווח הקודם, בגלל שנאלצתי לכתוב אותו במהירות רבה אחרי שהדיווח המלא נעלם.
ינשורים אף פעם לא עפים מזרחה בינואר. אף פעם. בכלל, ינשורים לא אוהבים להגיע יותר מזרחה מפה, כי הם לא אוהבים חול, וכולם יודעים שבירדן, עירק, אירן ואפגניסטן יש רק חול.
ינשורים מתחלקים לשני סוגים. יש את הינשור הארצישראלי. אלה ינשורים שנולדו בארץ, והאזינו לשיריו הרבים של צביקה פיק ממש מלידה, ואולי עוד לפניה (הינשורה מעדיפה להטיל ביצים במקום בו הסיכוי לשמוע את צביקה פיק גדול יותר. לא נדיר לראות ביצי ינשור מתנודדות לפי הקצב). הינשורים האלה לא נודדים אף פעם, חוץ מהנטיה שלהם לעקוב אחרי סיבוב ההופעות של האמן החביב עליהם. הם גרים במקום אחד (כמו לדוגמה המעקה במרפסת של קטי), ומעדיפים להשאר בקרבתו.
הסוג השני הוא הינשורים שגרים באירופה (וביניהם גם הינשור הדני, כמובן). אלה ינשורים שמעדיפים מזג אוויר צונן יותר, ולכן הם מגיעים לפה רק בחורף, בדרך כלל קצת לפני מופעי חנוכה. הם עוזבים את הארץ בסביבות מאי, כשהם מלווים את המטוס שבו צביקה פיק נוסע לאירוויזיון. גם הינשורים האלה לא ממשיכים יותר מזרחה, וגם לא יותר דרומה!
לכן הינשורים שראיתי מטרידים אותי מאד. למה? למה הם טסו מזרחה?
לפחות לפנחס יש עוגת יומולדת חביבה עם המון סוכריות צבעוניות צהובות מעליה. הוא רצה להכין עוגה היום, ועזרתי לו לבחור אותה מבין כל הספרים שלו. אחר כך הוא שלח אותי לסופר לקנות רוויון, ואז שלח אותי לסופר לקנות חלב, ואז שלח אותי לסופר לקנות סוכר וחמאה, ובסוף שלח אותי לסופר לקנות סוכריות צבעוניות. בפעם האחרונה כבר נמאס לי, והבאתי סוכריות צהובות במקום סוכריות בשלל צבעים. אולי בפעם הבאה הוא ילמד לעשות רשימה ולא לטרטר את פינגווין המחמד שלו סתם כך.
בשבוע הבא הוא יפגש עם ד' (אות בדויה), שנולדה בדיוק באותו היום כמוהו, והם יחגגו יומולדת מאוחר עם העוגה והסוכריות הצהובות. הוא כבר קנה לה מתנה מזמן, והוא לא מוכן לגלות לי מה זה. אני יודע שזה עגול ודי כבד, אבל חוץ מזה אין לי מושג. אולי הוא קנה לה גלגל לאופניים? מעניין מה היא תביא לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
