רחבאל - מיומנו של פינגווין מחמד

מה קורה פה? אפילו לוי לב שוקרון היחיד אובד-עיצות. כל הזמן רוח נוראית ואבק! כל הלילה לא ישנו בגלל שהרוח שרקה ושרקה והרעידה את כל החלונות. פנחס מיד לקח פיקוד:

- רחבאל! תסגור את התריס בחלון בסלון!

- מיצמיצ!

- רחבאל! החלון השני בסלון קצת פתוח! תסגור אותו לפני שיכנס המון אבק!

- מיצ!

- רחבאל! תפתח בבקשה את הדלת למרפסת ותסגור טוב טוב את התריס שם, שלא יעוף רהיט מרפסת חינני על הזכוכית וישבור אותה.

- מיצמיצ. מיצ מיצ. מייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייצ!

זה הייתי אני אחרי שפתחתי את הדלת. משב רוח פתאומי תפס אותי והעיף אותי מהדלת ע-----ד לפרוזדור. נחתתי על השטיח מעט המום, ואז תקף אותי פלאש-בק אימתני מהתקופה שרק הגעתי לפנחס, כשעוד הייתי זעיק הרבה יותר ואף גמוד.

- רחבאל! מספיק עם הפלאש-בקים האימתניים. לך בבקשה ותסגור את החלון והתריסים! אני לא יכול לעשות הכל!

- מיצמיצ.

הרוח רגשה וגעשה, התכופפתי והצטמצמתי כדי להקל עלי את הצעידה, והתקדמתי טיפין טיפין לכיוון הדלת. ככל שהתקרבתי הרוח כעסה יותר. אבק נכנס לי לאף ולפלומה, והפכתי מפינגווין שחור לבן איכותי לפינגווין שחור אפור-כהה שזקוק למקלחת. לא ויתרתי! הרוח היתלה בי והעיפה אותי הצידה. כמעט נתקלתי בכורסה של שלומית! לפתע עלה במוחי רעיון. רצתי מהר לחדר בקצה הבית (זה היה קל, כי הרוח היתה לטובתי), והבאתי את פיטר הצפרדע ואת פינגווין המים החמים שיעזרו לי. פיטר הביט ברוח, בי, ברוח, בי, קרקר קירקור רטינה קטן וחזר לישון. פינגווין המים החמים, לעומת זאת, היה שקט באופן מטריד. לדעתי הוא ידע מה אני מתכנן עבורו.

התוכנית עבדה מעולה. נעמדתי באומץ אל מול הרוח. הרוח אמרה "וווווווההההההוווווווו!" ואני מיד עניתי לה "מיצמיצמיצ!!". "וווווההההוווווו" היא התעקשה. "מיצמיצ??" אני אראה לה מה זה. והשלכתי אליה את הפינגווין בקבוק מים החמים. היא היתה מופתעת לגמרי. באמת לא קורה הרבה שמשליכים פינגווינים לרוח. מרוב הפתעה הרוח נרגעה לכמה שניות, בדיוק כדי לאפשר לי לרוץ בזריזות לדלת הגדולה בסלון ולסגור את התריס הימני. למרבה הצער, הרוח קלטה מה אני מנסה לעשות, וחזרה לנשוב בכוח רב הרבה יותר. נאחזתי בקושי בפינה של התריס, כשכולי מתנופף לכיוון הבית. "מייייצמייייייייצ!" קראתי לפנחס. "מה, רחבאל? תסגור כבר את התריס! אני עסוק! אני מנסה לבדוק מה לוי לב שוקרון היחיד אומר על מזג האוויר הזה!".

הבנתי שממנו לא תגיע לי הישועה. אחזתי בתריס בכנף ימין, וניסיתי להגיע לפינגווין המים החמים בכנף שמאל. הוא היה רק מעט יותר רחוק מהמרחק שאני מסוגל להגיע אליו. התמתחתי והתמתחתי, עוד טיפה ועוד טיפה, מייייייייייייייייייייצ, מייייייייייייייייייייצ ולבסוף הצלחתי להחזיק אותו. תיארתי לעצמי שהרוח לא תצפה שאני אשליך עליה פינגווין בקבוק מים חמים פעמיים, ולכן השלכתי אותו על הרוח שוב. הרוח העיפה אותו אחורה בעוצמה רבה. הוא פגע בקיר בצליל מעט פאתטי וצנח לו אט אט לריצפה. הרוח אמנם לא הופתעה יותר מדי, אבל לפחות התעייפה מהתרגיל המסובך שגרמתי לה לעשות, ונחלשה במעט. בדיוק כדי שאני אוכל לעמוד על שתי הרגליים ולסגור גם את התריס השני. אחר כך סגרתי גם את החלון, והורדתי את הוילון על שניהם.

אין דבר שמעצבן רוח יותר מאשר שמשאירים אותה מאחורי מחסום משולש שכזה. כל הלילה היא כעסה עלינו. לדעתי היא בעיקר כעסה על פנחס, כי היא הבינה שאני בתור פינגווין גמוד עושה את מה שהוא אומר לי לעשות, ואי אפשר להאשים אותי יותר מדי בזה. לא העזתי לחזור למסתובב של הכלים כי בכל מקום שהלכתי אליו השארתי אחרי ערימות אבק נאות. בסוף התיישבתי באמצע הסלון וחיכיתי עד שהקרצפית תגיע לנקות היטב. עכשיו היא הגיעה, הברישה אותי טוב טוב, השריתה אותי מעט במים חמימים וקירצפה לי את הגב ואת הבטן (אני הכי אוהב שמקרצפים לי את הבטן). עכשיו אני נקי ומצוחצח, וכותב על הלילה הסוער פה ביומן שלי.

עוד מעט אני אלך לנום מעט, אחרי שהיא תסיים לנקות את המסתובב של הכלים. כל הבית מלא אבק. זה מאד מפחיד. מי זה האבק הזה ולמה הוא רוצה לגור לנו בבית?

חוץ מזה, פנחס סיפר לי שני דברים. הוא סיפר לי שאם מדליקים את הרמקולים באתר הנוראי שבו מרביצים לפינגווינים, שומעים שהפינגווין די נהנה מהסיפור. מרוב זעזוע לא חשבתי על זה בפעם הקודמת, אבל יכול להיות שזה מושיאל (בשורוק מלא ולא בחולם). מושיאל הוא פינגווין פעלולים שתמיד לובש על גופו מגנים מיוחדים כדי להמנע מפגיעה בזמן שהוא מנסה לחצות את ההימאליה בקפיצה אחת או לטפס לירח בלי בלוני חמצן. הוא אף פעם לא הצליח באף אחד מהפעלולים שלו, וכנראה שזה מה שהוא עושה כדי להתפרנס. חוץ מזה, פנחס הצליח 330.

הדבר השני שפנחס סיפר לי, הוא שהחללית הזעיקה שנחתה על מאדים ושימחה אותי עד מאד קצת מבולבלת, ולא מצליחה להתקשר הביתה. מדי פעם היא מתקשרת ואומרת "הלו?" אבל חוץ מזה היא לא אומרת שום דבר. יכול להיות שהיא מעט עצובה כי היא בודדה שם על מאדים. מה הפלא? הרי נאסא לא הסכימו שאני אלווה את החלליות שלהם ואשעשע אותן במשחקי מילים ובהפעלות. אני מקווה שהיא תתאושש במהרה. הרי אחותה הקטנה תבוא לבקר בעוד יומיים בדיוק!