כשהייתי בטיול שלי למאדים, בו ריפאתי את החלליות, רציתי שהן תצלמנה אותי, כדי שאני אוכל להראות לכולם שביקרתי שם ושבאמת עזרתי לחלליות. בגלל זה ביקשתי מפנחס שיתן לי את המצלמה שלו, והוא נזף בי "רחבאל, אין לי מצלמה, אתה לא יודע? עכשיו תפסיק להפריע לי לנסות לפרק את המנורה, ותחזיק את הסולם כדי שאני לא אפול". פנחס היה במצב-רוח משונה שבו הוא החליט שהאור שמפיצה מנורה אחת בסלון הוא כחלחל מדי, והוא דווקא רוצה אותו צהבהב. הוא בילה שעות ארוכות בנסיונות פירוק של המנורה.
שאלתי את כל מי שאני מכיר, אבל לאף אחד לא היתה מצלמה לתת לי בטווח כזה קצר. בסוף נזכרתי שלחלליות הזעיקות יש מצלמות רבות, ובעצם הן יוכלו לצלם אותי בעצמן. כך נסעתי אליהן ועזרתי להן לרוב, כמו שכבר סיפרתי.
כשחזרתי הסולם עדיין עמד במרכז הסלון, הכיסוי של המנורה היה על הרצפה, ופנחס המתנשף אמר "רואה, רחבאל? עכשיו הרבה יותר טוב!", והדליק את המנורה. האור היה בדיוק כמו שהיה קודם, אבל הייתי עייף ולא רציתי לאכזב את פנחס, כך שלא אמרתי לו שום דבר. מסתבר שהוא החליף את הנורות בעוד כמה מנורות, וכולן נראות בדיוק כמו קודם. העיקר שהוא מצא תחביב.
היום קיבלתי במייל את התמונה שלי ממאדים. אני חושב שזו הפעם הראשונה שצילמו פינגווין במאדים, וכנראה שזה סוג של היסטוריה. ולכן, בלי לבזבז הרבה זמן, הנה התמונה הנאה שלי. שימו לב שהגעתי לשם בלי הבגדים המהודרים שלי. לא רציתי ללכלך אותם באבק אדום, כמובן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
