אחרי שלא ראיתי אותך קרוב ל5 חודשים והתגעגעתי אליך כ"כ.... כל הזמן הזה שהיית בארה"ב כל הזמן חשבתי איך עבר הזמן מאז שהיינו ילדים קטנים וכל הזמן שיחקנו והשתוללנו וטיפלת בי כל הזמן...
ואז הגיעה התקופה שקצת התחרפנת ושיגעת אותי ואת כל המשפחה ואז התחלנו לריב כל הזמן...
בזמן הזה שהיית בארה"ב חשבתי על הזמן המבוזבז הזה שהיה לנו... בן דוד גדול אמור לדעת עליך יותר מאשר את השם שלך ואיך את קרובה אליו ואולי בכמה שנים את קטנה ממנו.... ואנחנו... אני באמת מרגישה שאתה לא יודע עלי כלום.... כי אולי אתה באמת לא יודע עלי כלום....
אני לא חושבת שאי פעם הייתה לנו שיחת נפש כזאת מלב אל לב... מה שחסר לי עכשיו מאוד...
ואז באת לביקור בארץ ואתמול נסענו לראות אותך.... אני ויתרתי על יומולדת של חברה ממש טובה שלי כדי לראות אותך....
וגם איחרת באיזה שעתיים ונתת לנו להתייבש אצל סבתא ואחר כך אתה גם עושה טובה שאתה אומר לי שלום בטענה ש"אני דתי אני לא נוגע בבנות"..... באמת תודה....
אני לא חושבת שאתה יודע כמה הערכתי אותך וכמה אהבתי אותך... גם אם בסתר ליבי.... התאכזבתי ממך....
גם במסיבת פרידה שלך... שום יחס... באמת.... אני מרגישה פגועה... נעלבתי ממך.... אני לא חושבת שככה צריכים להיות יחסים בין בני דודים....
לפני שהגענו... רק שהודיעו לי שאתה בארץ.... דמיינתי שאנחנו נפגשים ואתה מחבק אותי כמו שאף פעם לא חיבקת... ואנחנו מדברים כמו שאף פעם לא דיברנו..... ואנחנו צוחקים כמו שאף פעם לא צחקנו....
התאכזבתי קשות..... באמת אחרי שחזרתי הביתה כבר חשבתי שעדיף היה אם הייתי נוסעת ליומולדת של חברה שלי.... היא לא הייתה מאכזבת אותי כמוך....
אני לא יודעת מה אני מרגישה עכשיו.... רק חבל לי על היחסים האלה שירדו עכשיו לטמיון.... באמת חבל לי....