מחקרים הראו קשר בין קרישיות יתר (דם סמיך בעל נטיה לפתח קרישים) והפלות חוזרות.

אחרי האובדן השני נשלחתי לביצוע בדיקות דם לגילוי קרישיות-יתר.

הייתי באופן פרטי אצל המטולוג מומחה ששלח אותי לכל ה"סט" של בדיקות קרישיות. כל התוצאות היו בטווח הנורמה.

כעבור חצי שנה הייתה ההפלה השלישית (הפלה שלישית תוך שנה...) ואז נשלחתי לחזור על מספר בדיקות.

הכל תקין.

ברגע שבדיקת הדם הראתה על הריון קבעתי תור דחוף להמטולוג דרך הקופה. הייתי אצלו בשבוע שעבר. הוא נתן לי מינון מאוד נמוך של אספירין (בתור מדלל דם) אמר שהוא לא מתחייב שזה ימנע הפלה (אז למה לעזאזל אתה נותן לי את זה???) וזה מינון שאנשים רבים נוטלים בשביל הבריאות. ושהוא לא חושב שההסיטוריה הרפואית שלי מצדיקה "תותחים כבדים".

הגעתי למועדון האקסקלוסיבי של "הריון בסיכון" :-)

קביעת תורים תוך שניה, ואני אהיה מטופלת אצל ראש מחלקת נשים, שמקבלת דרך הקופה

ביקרתי אצל רופא נשים בשבוע שעבר (הנ"ל היתה מלאה (מהיום למחר) אז הייתי אצלו רק כדי להתחיל ולקבל הפניה לאולטראסאונד (להלן א"ס) לבדוק שהכל תקין. הוא מייד אמר לקחת קלקסן. זריקות לדילול הדם.

בערב התחיל הדימום.

הלחץ החל לעלות.

הייתי מאוד מאוד לא סימפטית. וכעסתי על בעלי בגלל כל שטות שקרתה.

הייתה שבת נוראית. בכיתי כמעט כל הלילה.

ביום ראשון הדימום הפסיק מעצמו. ב"ה.

ברור שאני לא מחכה עד לתור הבא שלי אצל רופא נשים. החלטתי ללכת לרופאה הנ"ל באופן פרטי.

אז הייתי אצלה היום.

וסופסוף הרגשתי שאני אשכרה מעניינת מישהו

שלמישהו -באמת- אכפת שמההריון הזה יצא בעז"ה ילד.

והיא ביקשה ממני לפתוח בית מרקחת בבית. כי אצטרך לקחת

קלקסן

קרטיה (סוג של אספירין)

והורמונים.

כל יום!

ה' ישמור. הקלקסן זה זריקות. היא אמרה שזה שטויות ושילדים מזריקים לעצמם מידי יום אינסולין...

העיקר שאעשה את ההשתדלות שלי

כל השאר בלאו הכי לא בשליטתי...