פשוט ישבנו על ספה ושתקנו היה המון מה לומר, אבל הדברים פשוט לא יצאו. אנשים סביבנו דיברו צחקו, שוחחו המשיכו כרגיל, ואצלינו היה נדמה שהעולם עוצר. זה רק השתיקה, ואנחנו. ~תראו, בכל זאת. 10 דקות זה לא כלום...~
אינסוף מילים אפשר להעביר בשתיקה כל-כך הרבה תחושות ורגשות. בשתיקה.
פשוט שתיקה. כמה שהיא חזקה.
כן כן, ואז הוא שאל אותי את ה-שאלה ~צריך לזה המון אומץ. תארו לעצמכם שהייתי אומרת 'לא' ח"ו...~ ובזה- נשברה השתיקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
