קשה לתאר חיים בכמה מילים בודדות... |
| 5/2006
אז מה קורה?
ואתחיל בחצי הכוס המלאה:
תאריך- יש! ~ובעוד המון המון זמן. בעז"ה רק באב…~
אולם- יש!
צלם תמונות- יש!
צלם וידאו- יש!
מאפרת- יש!
תזמורת- אין ~היה ספירת העומר וזה... יו נואו :) בעז"ה שבוע הבא נלך לשמוע…~
שמלה- אין ~מחר בעז"ה. מפחיד. לא?~
בגדים ל-7 ברכות- אין
טבעת- אין ~באמת מוקדם לזה…~
לחץ- גם אין. וזה באמת אחלה :)
ספרית, שתארגן לי את השיער- נקודה כואבת.
בעיות מצד המשפחה?
יש.
חבל, לא?
אצטרך לכסות את הראש אחרי החדר יחוד. קצת באסה, אבל לא יותר מזה. באמת יותר יפה וטבעי לעשות תסרוקת עדינה בשיער, ולכסות עם הינומה דקיקה. אבל הרב שלנו פסק שצריך לכסות את השיער אחרי החדר ייחוד, והאמת- שלי אין עם זה בעיה. לצאת עם כיסוי ראש לבן, מעוצב, דווקא נראה לי טהור ואצילי. מתאים לכלה ~אני? כלה?~
מסתבר,
שיש אנשים שזה עושה להם חררה.
רוצים לנחש?
נסו שוב.
ושוב.
ושוב.
יפה שניחשתם נכון כבר ארבע פעמים ברציפות.
לאבא שלי.
הוא מתנגד בכל תוקף, ממש בחריפות, לרעיון שאני- הבת שלו- אצא מחדר ייחוד עם לבוש נזירתי.
כך הוא קורא לזה. (אין להן דווקא ביגוד שחור?)
מבחינתו פאה זו פשרה.
מבחינתי ממש לא.
ויש לי את כל הסיבות:
-פאה זה לא נראה טבעי. אני לא ארגיש עצמי.
-לא בא לי להסתפר.
-לא בא לי להזיע יותר ממה שאזיע בלי פאה (סיפרו לי שכשמורידים את הפאה אחרי החתונה השיער רטוב כמו אחרי מקלחת...)
-אצטרך לקנות פאה. אין מצב שהכינים שלי יתערבבו עם כינים של מישהי אחרת. פורגט איט. שלי מיוחסים ;)
-פאה זה איכס.
-פאה זה איכס.
-פאה זה איכס.
אז כרגע העניינים מתוחים בינינו.
מתוחים מאוד.
ואני בורחת מהנושא. בכל פעם שהוא עולה.
לא נורא,
יש לנו עוד זמן לדבר על זה.
אנחנו מתחתנים רק באב...
חיים מאושרים לכולכם :)
| |
| כינוי:
שלומצי ש
בת: 40
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
